לוי-בונה ציינה כי המגמות שאפיינו את הכלכלה בעשור האחרון התהפכו: "בעבר הייתה לנו כלכלה שמורידה ריבית, מורידה חוב, מורידה מיסים ומרסנת את תקציב הביטחון. כל מה שתיארתי התהפך לגמרי: ריבית עולה, חוב עולה, ביטחון עולה והוצאה נשחקת בגלל הוצאות הריבית. גם דירוג האשראי ידוע לכולם". לדבריה, קצב השינוי מהיר במיוחד. "במשך 10 שנים עבדנו קשה והורדנו את התוואי חצי אחוז תוצר כל שנה. ב-3 שנים בלבד העלינו אותו בכמעט 2.5 אחוזים", אמרה. עוד ציינה כי היקף גיוס החוב בשלוש השנים האחרונות כמעט משתווה לזה שנצבר בעשור שלם, שעמד על כ-447 מיליארד שקל.
לוי-בונה הדגישה כי השינויים כבר מורגשים ברמת החיים: "כבר הורדנו את רמת החיים של אזרחי מדינת ישראל. העלינו את נטל המס אחוז וחצי תוצר כתוצאה מהמלחמה. זו הייתה אחריות גדולה של הממשלה ב-2025, הכרחי ואחראי, אבל יש לזה השלכות". היא הוסיפה כי כאשר משקללים את יוקר המחיה, ישראל מתדרדרת בדירוג העולמי ממקום 12 למקום 22, ואף נמוך מכך תחת השפעת המלחמה.
"מערכת הביטחון הולכת להציב צרכים אדירים בתקציב 2027"
בהתייחס לאתגרים התקציביים, הצביעה לוי-בונה על "טרילמה" בין ביטחון, חוב ורמת חיים. לדבריה, העלייה החדה בהוצאות הביטחון יוצרת לחץ כבד על יתר רכיבי התקציב: "אם אומרים שצריך להוריד את החוב ושרמת החיים תמשיך לעלות, זה אומר שצריך להוריד בביטחון. אבל מערכת הביטחון הולכת להציב צרכים אדירים בתקציב 2027".
עוד הזהירה מפני תופעת "כלכלת טראומה", שבה קביעת סדרי העדיפויות הכלכליים מושפעת מאירועים ביטחוניים מיידיים: "שלוש שנים הכלכלה התגייסה למערכת הביטחון, הגיע הזמן שהיא תחשוב על עצמה כמערכת לאומית".
לוי-בונה התייחסה גם לסיכונים הפיסקליים והזכירה כי יחס החוב-תוצר עלה במהירות מ-60% ל-70%. "אף אחד לא יכול להבטיח שבקפיצה הבאה, בין 70 ל-80, לא נפגוש קיר. לפגוש קיר בכלכלה שצריכה לעמוד בצרכי מלחמה זה להפסיד בחזית", אמרה, והשוותה את המצב למשברים כלכליים במדינות אחרות, ובהן יוון, שבהם אובדן אמון השווקים התרחש במהירות.
לסיכום, הבהירה כי הסתמכות על צמיחה בלבד אינה מספיקה: "מי שרוצה להביא צמיחה אמיתית, זה אומר צעדים כואבים וארוכים – להכניס נשים ערביות וגברים חרדים לשוק העבודה, להסיר חסמים, לטפל בפריון. אין קיצורי דרך". לדבריה, הממשלה הבאה תידרש לקבל החלטות מורכבות שיכללו, בין היתר, הגדלת הכנסות המדינה – בין אם באמצעות הרחבת השתתפות בשוק העבודה ובין אם באמצעות העלאת מסים – צעדים שצפויים להשפיע ישירות על הציבור.
התרעות פיקוד העורף