"בגדול מדובר בטרמינל לוגיסטי. מאוד דומה לנמל ימי, רק שהוא נמצא ביבשה", הסביר. "זה ניצחון לכלכלה הישראלית, וזה ייגע בכיס של הצרכן ברמת יוקר המחיה".
מעבר להיבט הכלכלי, חלאוויאה רואה במהלך צעד אסטרטגי משמעותי. "ברמה האסטרטגית זו נעיצה ראשונה של פרויקט איימאק - אותו מסדרון יבשתי בין הודו לאירופה", אמר. "זה נוגע למשבר הסחר העולמי, וכל המלחמות שאנחנו רואים סביב אבטחת אותו סחר".
פרויקט איימאק הוא מסדרון יבשתי וימי המחבר בין הודו לאירופה דרך איחוד האמירויות, ערב הסעודית וישראל. "זאת אלטרנטיבה למסע הסחורה הימי ולרעיונות של איראן לשלוט בציר הסחר".
הנמל היבשתי צפוי להשתלב בנקודות החיבור של ישראל עם מדינות האזור. "הנמל היבשתי יהיה בנקודת המוצא, למשל בחיבור בין ירדן לבין ישראל. דרכו הסחורות יגיעו לנמל חיפה, ומשם דרך הים לאירופה", הסביר יו"ר נמלי ישראל.
המעורבות הממשלתית בפרויקט, לדבריו, ממחישה את חשיבותו. "מעצם ההובלה של שרת התחבורה והמעורבות של משרד האוצר, רואים מה החשיבות שאנחנו נותנים לזה", הסביר.
ישראל אינה היחידה שמבקשת להפוך לשחקנית מרכזית בנתיבי הסחר החדשים. "ישנו איום של ציר סחר חלופי דרך עיראק, סוריה וטורקיה. ככל שנתחבר לפרויקט, נייצר אלטרנטיבה, עצמאות למדינת ישראל, וגם נמקם את ישראל כצומת לאירופה", פסק חלאוויאה.
לוחות הזמנים, לפי חלאוויאה, אינם רחוקים. "אנחנו מעריכים שתוך חמש שנים נוכל לראות נמל יבשתי פעיל. מדובר בכמה מיליארדים, אבל כדי להיות מספיק מדויק נמתין שהעבודה האסטרטגית תסתיים. התקציב לא יעצור אותנו בעניין הזה".
התרעות פיקוד העורף