הגירעון המצטבר ב־12 החודשים האחרונים קטן ב־0.4% ל־3.8% מהתוצר. נתוני הגירעון הם מהטובים ביותר שפורסמו בחודשים האחרונים. עם זאת אין מדובר ב"סיבה למסיבה", שכן נוכח הירידה הצפויה בצמיחה במשק והמשך ההאטה בשוק הנדל"ן, הגבייה עלולה לרדת.
מדובר בגידול בהשוואה לתקופה המקבילה, אז הסתכמו ההכנסות ב־195.5 מיליארד שקל. הגידול מוסבר בין היתר בהמשך עליות השערים בבורסה. הוצאות הממשלה הסתכמו באפריל ב־53.9 מיליארד שקל. מתחילת 2026 הסתכמו ההוצאות ב־203.2 מיליארד שקל - עלייה זניחה של 0.2% בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה שעברה, אז הסתכמו ההוצאות ב־202.9 מיליארד שקל.
הוצאות הממשלה המתונות מוסברות בעובדה שעד מרץ 2026 לא אושר תקציב מדינה, ולכן משרדי הממשלה נאלצו לפעול לפי ההוצאות ב־2025, כשהן צמודות למדד.
חלק מהגידול (900 מיליון שקל) מוסבר בדחיית תשלומי מס ומע"מ מחודש מרץ כתוצאה מהמלחמה עם איראן. באפריל גם התקבלו הכנסות חריגות מניכויים של 2.3 מיליארד שקל וחצי מיליארד שקל במס חברות.
גביית המס, בנטרול תשלומים חריגים ותשלומים שנדחו ממרץ, גדלה באפריל ב־5% בהשוואה לאפריל 2025. הגבייה של מיסים ישירים ועקיפים גדלה ב־6%.
הגבייה מאגרות ירדה ב־25%. העלייה בהכנסות ממיסים ישירים נבעה בעיקר מעלייה בניכויים וירידה בהחזרי מס הכנסה. העלייה בהכנסות ממיסים עקיפים מוסברת ברובה בירידה חדה בהחזרי מע"מ לאחר שחרור החזרים מואץ בחודש מרץ.
בחודשים מרץ־אפריל 2026 עלו ההכנסות ממיסים עקיפים בשיעור מתון של כ־2% לעומת מרץ־אפריל 2025. ההכנסות ממיסוי מקרקעין ירדו ריאלית לעומת אפריל 2025 ב־31% ל־1.1 מיליארד שקל, מה שמעיד על המשך ההאטה במכירות בשוק הנדל"ן.
התרעות פיקוד העורף