במקרה של הדירות, רון הסבירה כי הרשתות אינן הופכות לחברות נדל"ן של ממש. הן משמשות בפועל כמעין מתווך בין קבלנים שמבקשים לשחרר מלאי, בעיקר בפריפריה, לבין הצרכנים. המהלך מייצר רעש תקשורתי ומבדל את הרשתות מהמתחרות, אבל מעלה גם שאלות צרכניות לא פשוטות.
רון הזהירה מפני הסיכונים שמסתתרים מאחורי עסקאות כאלה, בעיקר כשמדובר במוצר יקר ומורכב כמו דירה. "מה יקרה אם למשל הדירה לא תימסר בזמן, והקבלן יפשוט את הרגל? למי יבואו בטענות, לוויקטורי?", תהתה. לדבריה, כשהרשת משמשת כפלטפורמה למכירת נכס, הצרכן עלול שלא להבין עד הסוף מי אחראי במקרה של תקלה, עיכוב או הפרת התחייבות.
גם בתחום הרכב, ההצעות שנראות אטרקטיביות במבט ראשון דורשות בדיקה מעמיקה יותר. רון הזכירה כי "יש גם קיה ספורטאז' שנמכרת באושר עד ב-139 אלף שקל, שזה זול - אבל הרכב כבר בן שנה. אתה מעביר בעלות וכבר מפסיד 15 אחוזים מערכו". המחיר הנמוך, לפי רון, לא בהכרח משקף את העלות האמיתית לצרכן.
לקראת סיום השיחה סיפר עמיחי אתאלי כי גם הוא מכיר את הצד הפחות שגרתי של הקניות ברשתות המזון. "אומנם רכב ודירה לא קניתי, אבל באחת הרשתות שהוזכרו פה אני מבקר וקונה מוצרים שהם לאו דווקא מוצרי מזון", סיפר, "קניתי מכונת גלידה לבנות, ויש בזה משהו כיפי".
רון חתמה בעקיצה לרשתות, והחזירה את הדיון לשאלה שמעניינת את הצרכנים יותר מכול: המחירים. "יש משהו כיפי, רק תורידו את המחירים. מדהים שכשהדולר עולה ישר מקפיצים את המחירים למעלה, וכשהוא מתרסק אף אחד לא מעדכן אותם לטובתנו".