עמינח פתח את דבריו בטענה כי המדינה יצרה בפועל עסקה בעייתית מול הציבור החרדי: מי שאינו מתגייס אינו יכול גם לצאת לעבוד. "אנחנו אומרים להם: אתם לא רוצים ללכת לצבא? בסדר, יש לנו תנאי. אל תלכו לעבוד. תישארו בישיבה", אמר. לדבריו, "אנחנו לא מסכימים שהם יוותרו רק על הצבא. הם חייבים לבוא ביחד. תוותרו גם על הצבא וגם על העבודה".
לדבריו, זהו שורש הבעיה. "יש פה אירוע שנקרא דיחוי. בסוף, זו הבעיה. לשם זה הולך", אמר עמינח. הוא הוסיף כי מרגע שהמדינה קושרת בין דחיית שירות לבין הישארות בישיבה, היא יוצרת תמריץ שמרחיק צעירים חרדים לא רק מהצבא אלא גם מהשתלבות כלכלית.
עמינח חלק לרב שך שבחים על התחכום הפוליטי של המהלך, אף שביקר בחריפות את תוצאותיו. לדבריו, הרב שך לא ביקש רק לפטור צעירים חרדים מהצבא, אלא לבנות מנגנון שיחזיק אותם בתוך הישיבות. "הרב היה אפילו יותר מתוחכם", אמר. "הוא לא רק רצה שהחרדים לא ישרתו בצבא, הוא רצה שהצבא ישרת אותו".
לפי התיאור של עמינח, הרעיון היה פשוט אך אפקטיבי: בן ישיבה שמגיע לגיל 18 יקבל דחיית שירות לשנה, ואם בסוף השנה הרב יעיד כי למד ולא יצא לעבודה, הדחייה תוארך בשנה נוספת. "הוא אמר: אני רוצה משהו קטן. אני רוצה שמי שיושב בישיבה, כשהוא מגיע לגיל 18, תנו לו שנה דיחוי", אמר עמינח. "ואם בסוף השנה הרב יבוא ויגיד שהוא למד שנה שלמה ולא הלך לעבוד, תנו לו עוד שנה. ואם אחרי שנה הרב יגיד שוב שהוא למד שנה שלמה, תנו לו עוד שנה".
לדברי עמינח, באותה נקודה נוצר מנגנון שהפך את הישיבה לא רק למסגרת לימודית, אלא גם לתנאי לשמירה על דחיית השירות. "אם תעזוב את הישיבה, אני אחזיר אותך לצבא", תיאר את המסר שנוצר. לדבריו, זה היה החידוש המרכזי: המדינה לא רק פטרה את הצעיר החרדי מהצבא, אלא קשרה את הפטור שלו לכך שלא יצא לעבוד.
"זה האירוע המרכזי. זה האירוע ששינה את מדינת ישראל", אמר עמינח. לשיטתו, ההסדר שנולד כפשרה פוליטית סביב כוחן של הסיעות החרדיות הפך עם השנים למבנה חברתי וכלכלי רחב, שמונע מצעירים חרדים להשתלב בשני המסלולים המרכזיים של החברה הישראלית: שירות ועבודה.
"אני אומר את זה כאדם היחיד בכל המדינה שגם למד בישיבה חרדית וגם היה חבר בפורום מטכ"ל. אני מכיר את שני העולמות", אמר. לדבריו, ההיכרות עם שני הצדדים מובילה למסקנה כי שינוי אמיתי מחייב לטפל גם בתמריצים הכלכליים וגם במבנה השירות.
"אם נבטל את תורתו אמונותו וגם ניתן להם אפשרות לשרת בצבא בגדודים או ביחידות אורגניות, הם יבואו. אנחנו לא נוכל לעצור אותם", אמר עמינח. לדבריו, כיום הדבר אינו מתרחש משום שאין מספיק מסגרות מתאימות, ומשום שהמערכת עדיין אינה בנויה לקלוט חרדים באופן רחב מבלי לנתק אותם מהקהילה שממנה הגיעו.
"אם נעשה את הדברים האלה, אם נפעל כמו שצריך, החרדים יבואו", אמר. לדבריו, הדיון על גיוס חרדים אינו יכול להישאר רק במישור המשפטי או התקציבי, אלא מחייב שינוי של המנגנון שדוחק אותם להישאר בישיבה במקום להשתלב בצבא או בכלכלה.