ובכל זאת, לכל תעלול יש גבול. מלחמת שלוש השנים מול איראן, חיזבאללה או חמאס לא תסייע לו להימלט מאימת הבוחר. ראש הממשלה אינו טיפש, וחש שהקץ מתקרב. אפילו הנשיא דונלד טראמפ אמר השבוע בריאיון לרשת הטלוויזיה האמריקאית ABC כי אינו בטוח אם ביבי רוצה לרוץ בבחירות.
רוצים הוכחות רלוונטיות מהחודשיים האחרונים? מקורבו של נתניהו ויקטור אורבן הפסיד בבחירות בהונגריה. המנהיג "מליגה אחרת" התברר לאחר הדלפת שיחת הצעקות עם טראמפ כמנהיג בליגה למקומות עבודה. פארסת מינוי מבקר המדינה הוכיחה שהוא עיוור צבעים ביחס לקווים אדומים.
אם לא די באלה, בעיצומם של הטילים מאיראן מצאה הכנסת לעצמה, בגיבוי נתניהו, לבזבז זמן יקר לדיון בחסינותה של ח"כ טלי גוטליב המטורללת. ולקינוח החליט בית הדין של הליכוד שלא להדיח את שר הביטחון לשעבר יואב גלנט מחברותו בתנועה.
ויש גם צדק פואטי: בית"ר ירושלים לא זכתה באליפות הליגה, וזה הסימן הטוב ביותר לכך שראש הממשלה איבד את מגע הקסם. תארו לעצמכם איזה קמפיין היה ביבי מארגן באצטדיון טדי לו בית"ר הייתה זוכה באליפות.
לכן נתניהו מכין את רכבו לחורף, והחזאים מנבאים לו באוקטובר חורף זועף. זו הסיבה לכך שבכל מינויי המפתח נבחנה דרגת הנאמנות לנתניהו ולמשפחתו, תוך עקיפת כללי המנהל התקין. הקרבה לנתניהו מותנית בכך שהמתמנה גם קולע לטעמה האישית של שרה (להסתכל לו בעיניים) ושל מליץ היושר ממיאמי.
בסוגריים אעיר שאם היו חילוקי דעות לגבי הדרך שבה נבחר לנשיא המדינה יו"ר העבודה לשעבר יצחק הרצוג (שאמור היה לקדם את חנינת נתניהו), אחרי מינוי המבקר החדש - האם למישהו יש עוד ספק שנתניהו עמד מאחורי הבחירה, וכי העדיף את הרצוג על פני מרים פרץ הספרדייה?
המינוי מהווה את שיא הזלזול באינטליגנציה של הבוחר, שחשב לעצמו שבזכות בחירות חשאיות מבקר המדינה אכן ידאג לאינטרס הציבורי ולא לזה של משפחת נתניהו. פוטנציאל ניגודי האינטרסים של המבקר החדש, האמון על סודותיו הכמוסים של ראש הממשלה ושאמור היה למנות את חברי ועדת החקירה הממשלתית לטבח 7 באוקטובר, זועק לשמיים. אם יפורסמו ניגודי האינטרסים, יהיה צורך בכתיבת ספר שלם. בכל מקרה, הוא לא יהיה רלוונטי.
המבקר אחראי אישית לביקורות. אין לו ממלא מקום, והוא אינו יכול להאציל את סמכותו לשום גורם אחר. בעתיד הוא עשוי לטפל גם באחריות נתניהו לטבח 7 באוקטובר, שבכך התחיל המבקר היוצא. ריצת האמוק של נתניהו למינוי המקורבים על פי קרבתם לגרעין המשפחתי ולא לפי איכותם המקצועית, נעשית כי הוא מריח כאמור באוויר את ההפסד בבחירות ונערך לגרוע מכל באמצעות ביטוח אחריות מקצועית.
מצנח הזהב שתפר עם שורת מינויי בכירים שבהם הוא מרפד את עצמו, לא היה מבייש את ארדואן, סולטן טורקיה. שומרי הסף נועדו לשמור על ישבנו ולצמצם למינימום את הנזק הפוטנציאלי העתידי כשגורלו האישי מונח על הכף. מובן שהוא לא יהסס לחצות את כל הקווים האדומים, כולל ביטול חשאיות הבחירות.
תאונת העבודה היחידה קרתה עם מינוי הרצוג לנשיא, שכן מבחינת ביבי ומקורביו הוא לא סיפק את סחורת החנינה. לא מפני שאינו רוצה, אלא כי אינו מסוגל. לכן הסימנים מראים שרגע לפני הבחירות יתפור נתניהו עסקה שבה יפרוש מהפוליטיקה ללא קלון. את מקורביו האחרים יזרוק לכלבים.
בימים אלה ניטש קרב עקוב מדמים (כסף) במערכת הפיננסית על גורל כרטיסי מועדוני הטיסה והנופש. הסיפור החל לפני כחודשיים, כשקבוצת ישראכרט השתלטה על כרטיס מועדון FLY CARD של אל-על, שהופעל עד אז על ידי המתחרה כאל. מועדון אל-על, בשיתוף כאל, פועל יותר מעשר שנים - והנטישה התקבלה בהפתעה.
כאן מגיעה ההפתעה מהנהלת כאל, שפנתה לבית המשפט בדרישה לקיים את ההסכם עם אל-על עד סוף 2026. בסופו של דבר, הושגה פשרה, שבמסגרתה כאל קיבלה פיצוי של 75 מיליון שקל ואפשרה ל-FLY CARD בבעלות ישראכרט לצאת מיידית לדרך ולא להמתין עד סוף השנה. לכאל הותר החל מ-4 ביוני להפעיל מועדון משל עצמה, וכאן ההפתעה גדולה יותר.
כאל עשתה את הבלתי ייאמן ועלתה לאוויר באותו התאריך עם מועדון חדש: קבלו את מועדון FLY ALL. בחברת האשראי לא בזבזו זמן, והציעו ללקוחות בשיתוף איסתא חבילת הטבות מפנקת. הם עשו שיעורי בית יסודיים, וניצלו את החורים בכרטיסי FLY CARD ואת הכעסים שצברו הלקוחות כנגד אל-על ותעריפיה היקרים במלחמה.
הכרטיס מבית כאל כולל צבירת נקודות מועדפת כהחזר קנייה של 1% על כל עסקה (או 1.2% בכרטיס הפרימיום, כפוף להיקף השימוש בכרטיס). בנוסף, הוצע בונוס נקודות ראשוני של 250 דולר, שהופחת ל-150 דולר לאור הביקוש. הנקודות ישמשו לטיסות בכל חברות התעופה או להטבות נופש שיושגו בדילים מועדפים של איסתא. נזכיר שבאל-על קיים מועדון FLY STORE, שמעניק הצעות ערך לא רעות תמורת שימוש בנקודות מועדון הנוסע מתמיד.
מחזיקי הכרטיס החדש פטורים מדמי כרטיס בשנה הראשונה (חיסכון של כ-500 שקל לשנה). חבילת הטבות נוספת ממוקדת בתחום הפיננסים, וכוללת בין השאר הלוואות של עד 200 אלף שקל בתנאים מועדפים. אז מה צריך לעשות כדי ליהנות מכל הטוב הזה? - בלחיצת כפתור לעבור מ-FLY CARD לכרטיס מועדון FLY ALL, ללא טריקים ושטיקים.
מדובר בפעולת העתק-הדבק, שמעבירה ללקוח את כל הזכויות שצבר, רק עם בעל הבית החדש. בהשקת המועדון החדש השקיעה כאל כ-25 מיליון שקל, ובכוונתה להוציא סכום דומה בקרוב. במקביל יצאה במסע פרסום מקיף עם פרזנטורים יחסית לא מוכרים.
התגובה של אל-על הייתה נחרצת. היא גייסה פרזנטורים מהליגה הראשונה תרתי משמע: דני אבדיה, הכוכב הישראלי של ה-NBA, וניב סולטן, כוכבת הסדרה "טהרן".
השניים לא קמים מהכורסה עם פחות ממאות אלפי שקלים לקמפיין. בפרסומות שולבו כמובן רגעי כדורסל מרגשים ואחת מסצינות הפתיחה מהסדרה "טהרן". צעד ההמשך המפתיע היה סדרת מודעות, שבהן נקראים בעלי הכרטיס להיזהר מחיקויים - כי "FLY CARD יש רק אחד. לקוחות הכרטיס, הישארו ערניים". לי זה הזכיר את המלחמה המיתולוגית על השאלה למי יש את החומוס המקורי: אבו גוש או אבו שוקרי.
במועדון הנוסע המתמיד הופתעו מהמהלך של כאל. ראשית, הם לא היו ערוכים להפעלה מיידית של כרטיס במתכונת החדשה עם ישראכרט. שנית, כבר בשבוע הראשון להפעלת מועדון כאל גייסה כאל עשרות אלפי לקוחות בזכות פשטות המעבר. ישראכרט המופתעת שילמה עבור שיתוף פעולה עם FLY CARD כ-100-120 מיליון שקל לשנה לתקופה של עשר שנים, וזה הרבה מאוד כסף.
בעקבות זאת, השבוע פנתה אל-על בשם מועדון הנוסע המתמיד במכתב התראה לכאל, עם טענות קשות על התנהלותה הפסולה לדבריה, הטעיית לקוחות, רכיבה על מותג שאינו שלה והצגת מצגים כוזבים על שדרוג לכאורה למחזיקי הכרטיס. לדבריהם, זו אינה תחרות אלא הונאה צרכנית, לא פחות. במקביל נדרשה כאל להפסיק בתוך 48 שעות את מה שהגדירה כהטעיה במסע הפרסום, ולחדול מהשימוש במילה FLY.
ספק אם הדרישה להפסיק את השימוש במילה גנרית כמו FLY היא סבירה. מילה אנגלית זו משמשת חברות תעופה בינלאומיות (כמו פליי דובאי ועוד) ומתחרזת באופן אינהרנטי בעולמות הנופש. אפילו קיים בתל אביב מועדון קפיצות בשם MY FLY. בנוסף, צבעי הכרטיס החדש והצבעים בקמפיינים שונים מאלה של מועדון הנוסע המתמיד.
נראה שבמועדון הנוסע המתמיד ובישראכרט הופתעו מהמהירות והיעילות שבהן חברת אשראי, הנמצאת בהעברת בעלות, עלתה לאוויר בתשובה עסקית כל כך יעילה. האם כאל באמת מטעה את הצרכנים? ספק רב. אבל גם אם זה נכון, לא אל-על המתחרה צריכה לקבוע אם היו מצגים כוזבים, אלא הצרכנים עצמם. חבל שהמועצה לצרכנות נסגרה, אחרת אולי היה ניתן לברר אצלה את הטענות להטעיה לכאורה. הצעות הערך של כאל אכן אמיתיות. אם הצרכנים חושבים אחרת, הם מוזמנים להישאר עם FLY CARD.
כך או אחרת, זה טיבה של תחרות שכולם מדברים עליה כל כך הרבה ועושים כל כך מעט. חבל שמישהו עדיין לא הבין שבסופו של דבר הצרכן הוא הנהנה. לכן ניתן היה לצפות מאל-על להתעשת, לספוג את המכה, להתאושש, ובמקום לקטר - להגיע בתשובה עם סדרת הטבות חדשות. סביר שאחרי האיומים המשפטיים של אל-על, נחווה בקרוב שיפור משמעותי גם בהצעות הערך מצד מועדון הנוסע המתמיד FLY CARD.
התחרות טובה לצרכן: אם בכרטיס אחד נגבים דמי חבר, ובכרטיס אחר פטורים - הרווח הוא של הצרכן. אם בכרטיס אחד צבירת הנקודות רלוונטית לחברת תעופה אחת בלבד, ואצל המתחרה השימוש רלוונטי לכל חברות התעופה - שוב הרווח הוא של הצרכן.
אבל הביקור בבירת צ'כיה לא נועד להעלות זיכרונות מפסטיבל הזמר של 1968. חזרתי מהביקור נפעם. ראשית, מהכנסת האורחים של הצ'כים - מהאחרונים ממדינות "חובבי ציון". וחוץ מזה, ככותב טור כלכלה התעניינתי מאוד בענייני יוקר המחיה, וכאן כבר התרגזתי. מתברר שהמחירים בפראג נמוכים כמעט בכל התחומים בהשוואה למחירי ישראל, וזה נכון לתחום הדיור, התחבורה, המזון, המסעדות והתרבות.
למשל, ארוחה במסעדת תאילנדית עם שתי מנות עיקריות, תוספות ושתייה עלתה 65 שקל. מחירי המזון בסופרמרקטים נמוכים בכ-30% בהשוואה לישראל. נסיעה בתחבורה ציבורית (במטרו או באוטובוס עילי) עולה 39 קרונות לכיוון - שווה ערך לכ-6 שקלים. כך גם מחירי הנדל"ן, בתי המלון, הצעצועים והטואלטיקה, מופעי התרבות ועוד.
הנתון היבש מראה שהמחירים בישראל גבוהים בכ-40% מממוצע המחירים במדינות ה-OECD (שאינן כוללות רק את אירופה). ואני תמה מדוע פערי מחירים כאלה קיימים בבירה אירופית, המרוחקת שלוש וחצי שעות טיסה מישראל? וכל זה קורה לאחר שהשקל התחזק בשנה האחרונה ב-20% לעומת הדולר, ומחירי היבוא אמורים היו לרדת. אבל הם לא יורדים, בעיקר בגלל היעדר תחרות מצד היבואנים, הזוכים בדרך כלל לבלעדיות ביבוא מוצרים, ובגלל פערי התיווך.
הפוליטיקאים מצידם לא עושים כמעט דבר כדי להילחם ביוקר המחיה, כי מדובר במלחמה שאינה מתגמלת פוליטית. תראו מה קרה עם משה כחלון, אביר הרפורמה בסלולר שהוריד מחירים בעשרות אחוזים. איפה הוא ואיפה ביבי, שהיה אביר ההבטחות למלחמת המחירים - אבל בפועל לא עושה דבר.
בעצם הוא עושה את ההפך. נתניהו, בתגובה ללחצי ש"ס, נתן את ידו להרעת חוקי הכשרות, שבמסגרתה תבוטל רפורמת הכשרות מ-2021, שכללה את הסמכות למתן כשרות ליזמים פרטיים ולא רק לעסקני מפלגות. הרפורמה הורידה את עלויות הכשרות. כעת, בעקבות השינוי, יתווספו מאות משרות לענף הכשרות, בעלות שכר של מיליוני שקלים. וזאת רק דוגמה אחת בלבד לפוליטיקה המשחקת בעניין יוקר המחיה תפקיד הרבה יותר חשוב מאשר הדאגה לאזרח עצמו.
לכן מומלץ לישראלים לנצל את חופשת הקיץ לטיול קצר באחת מבירות אירופה - להתרגז על פערי המחירים, ואז להירגע וליהנות מהם. עם שובם לישראל מומלץ להם להעניש את מי שהכריח אותם לצאת לביקור בחו"ל כדי להבין כיצד חיים אנשים נורמליים.
ולשר האוצר בצלאל סמוטריץ' מומלץ לקפוץ לפריז, מקום מושבו של ארגון OECD, וללמוד מראשי הארגון איך מורידים יוקר מחיה. במחשבה שנייה נזכרתי שזו טעות. הרי ממשלת צרפת אסרה על כניסתו של שר האוצר לשטחה. איזו בושה.
התרעות פיקוד העורף