כ-216 אלף חזרו לעבודה - אבל בערים הערביות והפריפריאליות ההתאוששות איטית יותר
הירידה במספר דורשי העבודה ניכרה בכל אחת מהערים עם מעל 40 אלף תושבים, עם ירידה ממוצעת של כ-43.3%, אך בערים הערביות והפריפריאליות נרשמו ירידות משמעותיות פחות. כתוצאה מכך, רהט ואום אל פחם חזרו להוביל את רשימת הערים בעלות שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר - 6% ו-5.9%, בהתאמה.
הירידות המשמעותיות ביותר נרשמו בערים החרדיות, כמו מודיעין עילית ובני ברק - כ-74% - וכן באילת, שבה נרשמה ירידה של יותר מ-57%. כתוצאה מכך, ובמפתיע, שיעור דורשי העבודה בבני ברק היה הנמוך ביותר החודש ועמד על 2.3%, בדומה לערים חזקות כמו כפר סבא, רעננה ורמת השרון.
גם ב"שאגת הארי" נשים שילמו מחיר תעסוקתי משמעותי יותר מאשר גברים. לנוכח זאת, הציפייה הייתה לירידה משמעותית יותר במספר דורשות העבודה ביציאה מ"שאגת הארי", וכתוצאה מכך גם לירידה בשיעורן. ציפייה זו לא נרשמה באפריל, אז אף עלה שיעורן ב-1.3%, אבל החודש הדינמיקה האופיינית והציפייה דווקא כן נרשמו: שיעור הנשים ירד ב-5.2% ועמד על 54.4% מכלל דורשי העבודה במשק - כמעט זהה לשיעורן בחודש שקדם למלחמה.
הירידה במספר דורשי העבודה ניכרה בשלוש קבוצות הגיל, אך בקרב צעירים עד גיל 34 היא הייתה משמעותית בהרבה - ירידה של כ-52% בקרב דורשי העבודה הצעירים, לעומת ירידה של כ-39% בקרב קבוצת הביניים, בני 35 עד 54, ושל כ-30% בקרב קבוצת המבוגרים, מעל גיל 55.
הירידה במספר דורשי העבודה שנרשמה במאי, לנוכח המשך חזרת המשק לפעילות, ניכרה הן בקרב תובעי הבטחת ההכנסה והן בקרב תובעי האבטלה, אך בעצימות שונה באופן משמעותי: ירידה של כ-48% בקרב תובעי אבטלה לעומת כ-6% בקרב תובעי הבטחת ההכנסה. אף שגם מספר תובעי הבטחת ההכנסה הושפע מצמצום הפעילות המשקית לנוכח המצב המלחמתי, הוא הושפע פחות בהשוואה לאבטלה.
התרעות פיקוד העורף