פרץ תיאר את המציאות הנוכחית בעיר ואמר: "מה שקורה עכשיו זה שאנחנו נמצאים במלחמת הפסקת אש. זאת אומרת שאנחנו פותחים את העסק, אבל אין אנשים".
בהתייחסו למצב העסקים באזור, הזהיר פרץ: "עסקים פה יקרסו. וכל הזמן מתגאים בזה שהם מחפשים להביא מפעלים. איזה מפעלים? את שמעת שטכנולוגיית להבים בנהריה נסגרה? זהו. המפעל האחרון נסגר. להביא מפעלים? איזה מפעלים?".
פרץ הוסיף: "גם מפעלים לא באים. עזבי את העסקים הקטנים. אין, לא באים. סוגרים. אז אנחנו נהפוך את קריית שמונה לבסיס צבאי, נראה לי. בסוף היא תישאר בסיס צבאי".
כשנשאל כיצד חיים במציאות הזו, השיב: "שורדים, שורדים, שורדים. אני לא יודע איך. שורדים. לוקחים מפה, לוקחים משם. מה ששמת בצד לימים אחרים, אתה משתמש בזה כרגע. אין הרבה ברירות. צריכים לשרוד".
בהמשך סיפר כי גם לאחר המלחמה ניסה להאמין בעתיד הצפון והשקיע סכום גדול בפתיחת המסעדה מחדש: "לפני 'חרבות ברזל' הייתה לי גם מסעדה וגם אולם אירועים. כשחזרנו, אז הרבה עובדים שהיו אצלי עזבו, הלכו, התגייסו, עברו לעבודה אחרת. אמרתי: אני משקיע, כי אמרו שנגמרה המלחמה. השקעתי שני מיליון שקל במסעדה עכשיו. בחודש דצמבר פתחתי אותה. שתביני, עוד האמנתי בצפון. עוד האמנתי בצפון. עשיתי את אחת המסעדות הכי יפות שיש בצפון".
פרץ הדגיש כי אינו רואה בעצמו מי שמרבה להתלונן, אך לדבריו המציאות הקיימת אינה מאפשרת חזרה אמיתית לשגרה: "אני לא מהבכיינים שאומרים קשה, קשה, קשה. אמרו: יהיה שקט, חזרנו. איזה שקט? עכשיו פתחנו? בחודש מרץ-אפריל? יאללה, תסגור עוד פעם. מרץ, אפריל, מאי, יוני - אנחנו לא יודעים למה אנחנו מחכים. המצב לא טוב, לא נראה טוב".
בסיום דבריו התייחס פרץ לתחושת הנטישה של תושבי הצפון ובעלי העסקים באזור: "הרבה אנשים עוזבים. אני אומר: למה לא עוזרים פה? הרי זה גרושים. כל יירוט שעולה עולה יותר. בואי תראי מה הולך פה. יירוטים, בומים, פיצוצים".
ברגע של הומור מריר, לאחר שליאת רון העירה כי מדובר ב"אחלה וייב למסעדה", השיב פרץ: "כן, זה יפה, לראות יירוטים ולראות את המסוקים. ואנחנו נשמח להזמין אנשים לראות את המסוקים".
התרעות פיקוד העורף