כיאה למניפסט, או "כתב אישום" כפי שעובדיה מכנה אותו, מדובר בספר קולח שנוגע בהמון נקודות ומציג לא מעט טיעונים. עם רובם הסכמתי, אבל ברשותכם אני רוצה להתייחס דווקא לשתי נקודות עומק שגרמו לי להתווכח עם הספר תוך כדי קריאה.
הנקודה הראשונה היא רשימת האשמים, שכוללת באותה נשימה את הקבלנים, הבנקים ופקידי האוצר. לא שאני חושב שהאוצר נקי מאחריות לאירוע. אני מסכים עם אבישי שבאוצר התמכרו להכנסות מקרקעות וממיסי נדל"ן, אבל אסור לנו לשכוח שבניגוד לבנקים והקבלנים שלוקחים את הכסף לכיסים שלהם, באוצר לוקחים אותו לכיס של המדינה. לכיס שלנו. ואם אפילו חצי מהתוכניות ומהחזון של אבישי יתקיימו, הכנסות המדינה ייחתכו בעשרות מיליארדים.
הנקודה השנייה נוגעת לוויכוח הנושן של שוק ההון לעומת נדל"ן. אני מסכים עם אבישי שיכול להיות שיש בועה ושהיא תתנפץ ושבעוד 30 שנה דירות שהיום עולות שלושה מיליון יהיו שוות רק שני מיליון. יכול להיות גם שבמהלך הדרך שילמת בכלל 4.5 מיליון בגלל הריביות לבנק. יכול להיות שאם הייתם משקיעים בזמן הזה ב-S&P 500 הייתם מרוויחים בכלל עשרה מיליון. אני מסכים עם הכל, פשוט לא עם המסקנה.
אני עדיין חושב שדירה זו ההשקעה האולטימטיבית ל-90% מהאנשים. כי בפועל, למי שקנה את אותה דירה, למרות התפוצצות הבועה והריביות והתשואה האלטרנטיבית שאיבד, בעוד 30 שנה יהיה ביד נכס ששווה שני מיליון שקל – וזה לא רע בכלל. אם הוא היה בוחר להשקיע כל חודש במדד לפי איזה אקסל, הוא עלול היה לגלות שבדרך היו פיטורים, בר מצווה, שיפוץ, חופשה או מינוס שצריך לסגור והופ, ההפקדות נעלמו. אז נכון, הריבית שהבנק גובה גבוהה מאוד, אבל אם הפטיש מעל הראש של המשכנתה הוא הדרך היחידה שגורמת לרוב האנשים לצבור נכסים, אולי הוא שווה את זה.
עוד כלי בארגז
את תחושת הבטן הזו השקס מבסס עם נתון ועוד נתון, מחקר ועוד מחקר, שמראים ששיעורי ההצלחה של סנקציות נעים בין 21% ל-51% - תלוי מה הייתה המטרה, מה הסנקציות שננקטו ומה גודל הקואליציה שנקטה אותן. לא שיעור הצלחה מדהים, נכון, אבל היי, לא ראינו שלוחמה רגילה הצליחה הרבה יותר.
אין פתרונות קסם - לוחמה כלכלית היא עוד כלי בארגז, לצד צבא, דיפלומטיה, סייבר ועוד. כלי שהשקס מצביע שוב ושוב על המגבלות שלו לא כדי לטעון שעלינו לוותר עליו, אלא להפך, כדי להוכיח שאסור לנו להסתמך רק עליו מצד אחד, אך שאנחנו חייבים לעשות בו שימוש ולשלב אותו בארסנל הכלים שלנו מצד שני.
גם "קפיטליזם וחירות", שיחגוג 65 בקרוב, הוא המקור להרבה רעיונות שהיום כבר הפכו לכמעט אינטואיטיביים. ספר שכשהוא יצא היה הכי מהפכני שיש, ושהעובדה שעכשיו אני קורא אותו ככה בשוויון נפש מוכיחה שהמהפכה הצליחה.