אחרי ההתנהגות המבהילה של הנשיא טראמפ בכל הקשור לישראל, עת זנח את ישראל והסכים לכלול את תנועת הטרור חיזבאללה בחבילת הפסקת האש מול איראן, איך יוכל לעצור את חברת נאט"ו, טורקיה, מלקבל תיאבון לתקוף את ישראל? מבחינה ביטחונית, טורקיה, למרות עוניה, בנתה צבא מודרני ותעשייה ביטחונית עצמאית חדישה, מתוחכמת ומרשימה מעבר לכל דמיון. תעשייה זו הפכה מנוע צמיחה וכלי דיפלומטי ראשון במעלה. פשוט לא ייאמן איך טורקיה מצליחה להגיע להישגים בתחום התעשייה הביטחונית, על אף עוניה.
כלי טיס בלתי מאוישים מתוצרתה, כמו באירקטאר TB2, שהוכיח יעילות קטלנית בעימותים בנגורנו־קרבאך, בלוב ובאוקראינה, הפכו ללהיט יצוא ל־34 מדינות, כולל המפרציות וכן באפריקה והקווקז. לטורקיה בסיסים צבאיים בקטאר, בסומליה, בצפון קפריסין, בלוב, בסוריה וכן אחיזות באזור הכורדי של עיראק. טורקיה מחזיקה בנוכחות צבאית ישירה בצפון סוריה ובעיראק במטרה לבלום את השאיפות הלאומיות הכורדיות שה־PKK, ארגון המחתרת הכורדית וגרורותיו, מאיימים לממש במזרחה של אסיה הקטנה.
טורקיה בנתה מערכות של תעשייה צבאית מפותחת המייצרת כיום כ־80% מאמצעי הלחימה שלה בעצמה, כולל מערכת הגנה אווירית רב־שכבתית מפיתוח מקומי. לטורקיה מסה אדירה של כוחות: חיל האוויר מחזיק כ־200 מטוסים, בעיקר F16 ועוד מסוקי קרב, אך האיום העיקרי בזמן עימות מול ישראל הוא מכיוון זרוע הים, הכוללת 14 צוללות ועוד נושאת מסוקים לצד פריגטות. הצבא הטורקי מאומן הן במלחמה מול הכורדים במשך עשרות שנים והן בסוריה ועיראק עם משימות רחבות של ארטילריה, שריון ואוויר - גם בסביבה עירונית וגם במלחמה הררית קשה. דוקטרינת המולדת הכחולה (Mavi Vatan) משקפת שאיפה לשליטה ימית מוחלטת במזרח הים התיכון, בים האגאי ובים השחור, תוך קריאת תיגר על גבולותיהן הימיים של יוון וקפריסין שחברו צבאית לישראל מול הענק הטורקי המנסה לזכות בכוח בשדות נפט פוטנציאליים לא לו.
אלא שלטורקיה עקב אכילס מהותי: המחסור באנרגיה משלה, לעומת ישראל שמצאה גז שביסס את מעמדה כמעצמה כלכלית גם בתחום זה. זה שנים ארוכות שטורקיה מסתמכת על יבוא מוצרי אנרגיה כדי לספק למשק הטורקי העני נפט וגז טבעי. טורקיה מייבאת למעלה מ־90% מתצרוכת האנרגיה שלה, בעיקר מרוסיה, מאיראן וממדינות המפרץ. לפיכך, למחירי הנפט והגז העולמיים יש השפעה דרמטית על תפקודה של טורקיה בתחום מאזן התשלומים, הפיחות והאינפלציה.
מלחמת ארה"ב וישראל באיראן הביאו לנסיקה במחירי הנפט בעולם ופגעו פגיעה קשה בכלכלת טורקיה. הגירעון בחשבון השוטף מאז 2020 - 196 מיליארד דולר. עלינו לזכור נקודה זו אם וכאשר תפרוץ מלחמה בין טורקיה לישראל. בטורקיה, עליית מחירי הנפט כתוצאה נלווית היא יותר מפגיעה באמצעות צבא. לעומתה, ישראל מייצאת גז בהיקף שמכסה 38% מעלות יבוא הנפט והפחם, ולא זו בלבד, בישראל 75% מהפקת החשמל מקורם בגז ישראלי. לישראל היה עודף של 11 מיליארד דולר בחשבון השוטף בשנים 2020־2025.
טורקיה מאיימת על ישראל גם צבאית, בהכרזות עקביות, לאחר שהחרימה את ישראל כלכלית זה מספר שנים. טורקיה עלולה להתעמת עם הצבא הישראלי או עם סוכניו בסוריה ובכורדיסטן, שם יש לישראל אינטרסים. החלום של נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן הוא להחזיר את ירושלים לשלטון טורקי, כפי שהיה במשך 400 שנה, משנת 1517 ועד לכיבוש הבריטי ושחרור ירושלים מידי הטורקים ב־9 דצמבר 1917. הטורקים, נזכיר, מוצאם במרכז אסיה באזור שהיום בשלטון סיני, שינג'יאנג, בו חיים היום האויגורים ממוצא טורקי. האם יש לטורקיה כוח צבאי שיכול לסמוך על המשק הטורקי לאורך שנים כדי להתעמת עם ישראל, שמופיעה עתה כמעצמה אזורית לאחר ביצועי הצבא הישראלי באיראן, בסוריה ובמדבריות ארם נהריים?
לא יהיה כל כך קל להביס את העוצמה הישראלית. נבחן מספר סוגיות והשוואה בין המדינות. שיעור ההשתתפות של הנשים בטורקיה בכוח העבודה הוא הנמוך ביותר במדינות ה־OECD וגם בקרב ה־G20. שיעור ההשתתפות של הנשים בכוח העבודה בטורקיה הוא כ־30%, רובו בערים הגדולות כמו איסטנבול, בעוד באזורים הכפריים שיעור ההשתתפות ממש נמוך. זוהי חולשה של טורקיה, שאינה יכולה להגביר צמיחה, שהיא בסיס לכוח כלכלי וצבאי. שיעור ההשתתפות של הגברים בכוח העבודה בטורקיה - 71%.
חולשה נוספת של טורקיה היא תרבות מושרשת של כלכלה שחורה, שהיא נתח נכבד מהמשק הטורקי. ה־OECD מציין כי קיים נתח נרחב מדי של כלכלה שחורה גם בתעסוקה. ההפסד הפיסקלי של האוצר הטורקי מכלכלת ההון השחור, כלכלת הצללים, מוערך בלפחות 16% ועד למעלה מ־25% מהתוצר - הפסד בהכנסות של 33־44 מיליארד דולר בשנה. טורקיה חברה במועדון לא יוקרתי, ומדורגת בחלק העליון של מדינות עם העלמות מס כבדות, כגון מקסיקו וקולומביה.
בישראל שיעור ההון השחור בירידה זה מספר שנים, וכיום עומד לפי ההערכות על כ־13% מהתוצר, לעומת 20% עד לפני מספר שנים. שיעור זה מגלם הפסד של 30־40 מיליארד שקל בשנה לקופת האוצר. מדיניות "חשבוניות ישראל", המאלצת לדווח דיגיטלית עם מספר מקודד לאימות החשבונית, הביאה לעלייה בקצב גביית המיסים בשעור שנתי של 14% מעבר לקו המגמה. גם המעבר לתשלום דיגיטלי והפחתת התשלום במזומן, לפי החוק הישראלי, גורר ירידה של ממש בהון השחור. העסקאות הנסתרות הפכו לקשות בהרבה לביצוע, אולי פרט למגזרים הערבי והחרדי.
לטורקיה יהיה קשה יותר לגייס משאבים למלחמה בכלכלה שבה ההון השחור נפוץ. המלצת ה־OECD היא להילחם בהון השחור, בכלכלה השחורה. אשאל, כיצד אפשר להילחם בהון השחור שמונע גביית מיסים סבירה אם המקורבים, עד לצמרת השלטון, הם בעצמם בין המובילים בשחיתות שלטונית?
טורקיה היא מדינה שהפסיקה להתקדם ולחתור למודרניות כפי שאבי האומה החדשה, אטאטורק, הלא הוא מוסטפא כמאל, צפה וביקש להקים במסגרת חילון המדינה. אטאטורק ביקש בחזונו, עת הנהיג את "הטורקים הצעירים" לפני למעלה ממאה שנה, להידמות למדינות אירופה. טורקיה נפלה בשנים האחרונות לידיהם של הלאומנים הרדיקלים הסונים בכיכובו של ארדואן, שתפס את השלטון בשנת 2003 ומאז מסיג את טורקיה לאחור. אף שאוכלוסיית טורקיה מונה כ־85.5 מיליון איש, היא לא תוכל להתמודד מול ישראל, עם אוכלוסייה של 10.2 מיליון. היכולת של ישראל לגייס משאבים מקומיים, או סיוע מחו"ל, הרבה יותר גבוהה משל טורקיה.
התוצר לנפש בטורקיה עומד על 19,000 דולר לנפש, ובישראל קרוב ל־70,000. כלל התוצר בישראל - 712 מיליארד דולר, לעומת 1,640 מיליארד (1.64 טריליון) בטורקיה. כלומר, לטורקיה אין מספיק כוח ומשאבי משק כדי להתמודד עם ישראל לאורך תקופה ארוכה, והיא חייבת קודם כל לטפל בתסכול העיקרי האדיר של התושבים, הסובלים מרמת חיים נמוכה מתמשכת מלווה באינפלציה אינסופית.
רק בחמש השנים האחרונות שיעור האינפלציה בטורקיה הסתכם ב־500%, ובשנים 2021־2024 האינפלציה השנתית הגיעה גם ל־80% לשנה. איך אפשר בכלל לנהל משק ועסקים בשיעורי אינפלציה ופיחות מטבע כאלה לאורך שנים? אי אפשר, ואנחנו יודעים זאת מניסיוננו אנו ב"עשור האבוד" של ישראל עד 1985.
הלירה הטורקית איבדה 87% מערכה מול הדולר מאז ינואר 2020, בעוד השקל התחזק מול הדולר ב־15% באותה תקופה. האשם העיקרי בכאוס הכלכלי והמשקי של טורקיה הוא ארדואן, שהמציא מדיניות מוניטרית חדשה ומגוחכת שזכתה ללגלוג בינלאומי ואינה נהוגה בשום מקום בעולם. במשך 27 חודשים, עד מאי־יוני 2023, הבנק המרכזי פעל להרחבה מוניטרית למרות עלייה בשיעור האינפלציה. ארדואן טען שאפשר להילחם באינפלציה באמצעות הפחתת ריבית.
התוצאה - פיחות ואינפלציה שנתית של 70%־80%. כישלון זה הביא עתה לשינוי במדיניות המוניטרית לכיוון צמצום מוניטרי. קרן המטבע הבינלאומית וה־OECD שמחים על שינוי הכיוון הדרמטי, שהצליח להחזיר חלק מאמון המשקיעים הבינלאומיים לטורקיה, לצמצם את הגירעון בחשבון השוטף ולייצב את יתרות המט"ח של המדינה. קרן המטבע הבינלאומית ממליצה להמשיך במדיניות מוניטרית ביד קשה, ומדגישה כי על טורקיה לא למהר להוריד את הריבית. עמדת קרן המטבע הבינלאומי היא שהמדיניות המוניטרית המצמצמת חייבת להישאר בתוקף עד שהאינפלציה תראה מגמת ירידה ברורה ומתמשכת לכיוון יעדי הבנק המרכזי.
השבוע פורסם כי האינפלציה בשנה האחרונה הייתה 32.61%, מהם 1.71% רק בחודש מאי. הנגיד הטורקי פתיח קרהאן הכריז כי בראש יעדי הבנק המרכזי להפחית את האינפלציה. שיעור הריבית נשאר בשבוע שחלף על 37%. כן, שלושים ושבעה אחוזים. הממשלה משלמת על אג"ח שהיא מנפיקה לעשר שנים 33%. אין תקומה למשק שמשלם ריבית כזו לאורך שנים.
האם אפשר לנהל משק עם ריבית כזו ועוד לאיים על ישראל? כדי לשפר את המצב הכלכלי, ממשלת טורקיה צריכה לפגוע ברמת החיים של הציבור. ה־OECD, שטורקיה חברה בו, מדגיש כי העלאת ריבית לבדה לא תספיק כדי לנצח את האינפלציה הטורקית. הארגון קורא לממשלת טורקיה לתמוך בבנק המרכזי באמצעות מדיניות פיסקלית הדוקה יותר, כלומר צמצום חד בהוצאות הממשלה, ריסון הגירעון התקציבי וייעול מערכת המס. לא נראה אפשרי להוריד את רמת החיים הנמוכה גם כך באזורים הכפריים, שם גרים תומכי מפלגת השלטון, "מפלגת הצדק והפיתוח". צמצום תקציבי יפגע מטבע הדברים בתקציב הביטחון וביכולותיה של התעשייה הצבאית.
מול טורקיה ניצבת ישראל עם עליונות אווירית וטכנולוגית, למרות המודרניזציה הטורקית. חיל האוויר הישראלי מחזיק ביתרון איכותי מובהק בזכות מטוסי F35, שאין לטורקיה למרות תחנוניה לארה"ב. לישראל מערכות לוחמה אלקטרונית וסייבר מתקדמות ביותר. מנגד, אומנם חיל האוויר יכול להגיע גם לקונסטנטינופול, אם יידרש, אבל הסיבולת של ישראל לאבדות בנפש נמוכה וחלשה לעומת הצבא הטורקי.
צה"ל עלול להימתח לקצה גבול היכולת שלו, כפי שקורה עתה, משום שחלק מהאוכלוסייה אינו משתתף במאמץ. גרוע מכך: אם לטורקיה יצטרף אויב נוסף מהמדינות הערביות או המוסלמיות הסובבות אותנו, ישראל תהיה בבעיה קשה. אם השלטון הבא בארה"ב, אחרי תקופת טראמפ, יפנה אלינו עורף ממש, כמו שעושה היום אירופה, שכבר אינה מתביישת באנטישמיות הגלויה שבה, העם היושב בציון עלול להיות בבעיה של ממש. או אז רק נשק יום הדין יצילה. ישנן אופציות נוספות, שנקווה שלא נזדקק להן.
על הפרת והחידקל היוצאים מטורקיה 22 סכרים ליצירת אנרגיה. הראשי שבהם הוא סכר אטאטורק, ובצידו עוד חמישה ענקיים המספקים אנרגיה חשמלית הידראולית למשק הטורקי התלוי בהם לפעילותו, מה שמאפשר למשק הטורקי לנשום. משק התלוי בתחנות הידראוליות הוא משק פגיע שממילא חסר אנרגיה המופקת מנפט, גז או תחנות כוח גרעיניות. מה תהיה עמדת ארה"ב, הרפובליקנית או הדמוקרטית, במקרה של עימות ישראלי ישיר מול טורקיה? קשה לדעת. מפחיד לחשוב כיצד איבדנו במו ידינו את התמיכה הבינלאומית. ישראל צריכה להשקיע לא בתחנות כוח, אלא במערכות עכשוויות שעולות הון רב לשינוי דעת הקהל לטובת ישראל. זה ייקח שנים רבות, אבל אפשרי.
התרעות פיקוד העורף