עוד אמר כי: "אני אמנם לא בן הקהילה, אני סטרייט, אבל אני במאה אחוז בצד של המאבק הפוליטי של הקהילה הלהט"בית. שלא אובן לא נכון. אבל נראה לי שחשוב להיצמד לעובדות. לא מדובר פה באיזושהי מדיניות חדשה. יכול להיות שבין 2022, בתקופתו של רונן בר, עד 2026 היה איזשהו שינוי מגמה ואפשרו כל מיני אירועים ותאים, אבל בתקופה שלי לפחות לא היה אפילו אזכור, וגם לא זכור לי שהייתה דרישה. פשוט לא היה עניין".
בהמשך, התייחס מנדובסקי לדיווחים על פירוק פינת זיכרון לזכר 7 באוקטובר. "אני לא ראיתי את העמדה הזאת, זה היה לאחר תקופתי. אני לא מכיר את המקום הזה, אז אני מתקשה להביע דעה חד משמעית על משהו שאני לא מבין בו".
כשנשאל על החשיבות העקרונית של הנצחת הנופלים, השיב: "אצלי בספרייה, למרות שלא הייתי בשואה, יש הרבה מאוד ספרי שואה. אני חובב ספרות שואה. למה? כי זה מזכיר לי את המציאות, את מה שהיה. זה גם הנצחה וזה גם מזכיר לנו מה היה ולמה אנחנו פה. אני חושב שכל עובד שב"כ לא מתגאה באירועים שהיו שם, ואני חושב שזה טוב מאוד שזה יזכיר לנו. אני בעד הנצחה ובעד זיכרון. לגבי מיקום וגודל, אני באמת לא יודע כי לא הייתי שם".