בחמישי האחרון ישבתי לקפה עם חבר קרוב, שועל נדל"ן ותיק שרגיל לעשות הכל בעשר אצבעות. אחרי שנים של עסקאות מוצלחות וחלקן פחות בנדל"ן הפיזי, הוא החליט שהגיע הזמן להיכנס לבורסה. "תראה," הוא אמר לי בביטחון אופייני, "זה לא כזה מסובך. אני פשוט איישם את אותו היגיון שיש לי מהנדל"ן, זוגות מתחתנים? הם יצטרכו יותר דירות, אז נשקיע בקבלנים. האוכלוסייה מתבגרת? נשקיע בחברות שבונות בתי אבות. קלאסי, נכון?"
כדי להצליח באמת, הסברתי לו, חובה עלינו לזנוח את החשיבה הליניארית מסדר ראשון ולהעפיל למה שהמשקיע האגדי הווארד מרקס מכנה "חשיבה מסדר שני". בעוד חשיבה מסדר ראשון היא אינסטינקטיבית ופשוטה להחריד, חשיבה מסדר שני פועלת ברובד תודעתי מורכב בהרבה ודורשת להציב שאלות אינטלקטואליות עמוקות כדי להבין תגובות שרשרת מתגלגלות.
הבאתי לו כדוגמה את הטירוף סביב תרופות ההרזיה שכולם מדברים עליהן. מניית איליי לילי (LLY), שמייצרת תרופות חדשניות להרזיה, רשמה עלייה מפלצתית של 40% בממוצע שנתי לאורך חמש השנים האחרונות. כל העלייה הפנומנלית הזו מונעת מההצלחה המסחררת של תרופות ממשפחת ה-GLP-1. "אז נקנה מניות פארמה!"
חברי קפץ. "רגע", עצרתי אותו. "הרווח של חברה אחת עשוי להוות את ההפסד הישיר של חברה אחרת במגזר שנראה מנותק לחלוטין. בזמן שיצרניות התרופות רושמות רווחי עתק היסטוריים, קמעונאיות הבגדים סובלות מכאב ראש חסר תקדים" . מתברר שהעלייה בשימוש בתרופות גורמת לאנשים לשנות מידות גוף בתכיפות גבוהה ולייצר גל אדיר של החזרות מוצרים.
לקוחות רוכשים אונליין כמה מידות שונות של אותו הפריט כדי למדוד בבית. רשת מקוונת אחת דיווחה על זינוק של 50% בהיקף החזרות המוצרים רק בשנה החולפת. עבור הקמעונאים, עלויות השילוח הלוך ושוב, עבודת המיון ועלויות האחסנה הופכות לאחד ממחסלי הרווחיות המשמעותיים ביותר. אז בזמן שאתה קונה בחדווה מניות פארמה (חשיבה מסדר ראשון), מר שוק כבר חותך בבשר החי של מניות האופנה שיושבות לך בתיק (חשיבה מסדר שני).
אבל זה לא נגמר כאן. הראיתי לו איך אותו אפקט פרפר עובד גם לטובת חברות מפתיעות. מי למשל מרוויח מזה שאנשים מרזים? תאמינו או לא, תעשיית התעופה! כלכלת התעופה המסחרית מבוססת עמוקות על משקל, וכל קילוגרם נוסף דורש שריפה מוגברת של דלק סילוני. אנליסטים גילו שאם תרופות ההרזיה יובילו לכך שאוכלוסיית ארה"ב תהפוך בממוצע ל"רזה יותר" ב-10%, המשקל הכולל של הנוסעים יצטמצם ב-2%. הדבר הפעוט הזה מתורגם לירידה של 1.5% בסך עלויות הדלק , מה ששווה לחיסכון דמיוני של כ-580 מיליון דולר מדי שנה. מכיוון שזהו חיסכון תפעולי טהור, הוא מעניק תרומה פוטנציאלית של תוספת בת 4% לרווח למניה בתאגידים בענף התעופה.
ההיסטוריה הפיננסית שלנו מלאה בקשרים נסתרים כאלה. קחו את חדירת הסמארטפונים. הם אמנם שינו את העולם, אבל ידעתם שהם חיסלו על הדרך את תעשיית המסטיקים והממתקים בקופות? באופן מסורתי, התור לקופה היה נכס נדל"ן יקר שבו לקוחות משועממים ביצעו "רכישות דחף" כשהם בהו במדפים. היום, הצרכן פשוט מרכין את ראשו וגולל ברשתות החברתיות. האייפון הרג את מושג השעמום הציבורי, ואיתו התאדו רווחי המסטיקים. רוצים עוד דוגמה כואבת? המעבר המאסיבי לעבודה מהבית, שהתקבע כנורמה מאז הקורונה , רוקן לחלוטין את מגדלי המשרדים במרכזי הערים. ברור שהנדל"ן המסחרי חטף , אבל איתו ספגה מכה אנושה גם כלכלת הניקוי היבש, שנסמכה על הפקידים בחליפות. ומוזר מכך, חלה ירידה משמעותית במכירות הדאודורנטים, פשוט כי הבידוד החברתי צמצם את צורכי ההגיינה שהותאמו לסביבה משרדית צפופה.
אז בפעם הבאה שאתם קוראים בחדשות על מהפכה טכנולוגית, הזרקת פלא רפואית או שינוי במודל העסקה, אל תעצרו במסקנה הראשונה שקופצת לכם לראש. השוק פועל כמו שולחן ביליארד, המכה הראשונה פוגעת בכדור אחד, שפוגע בשני, שדוחף את השלישי הישר לתוך הכיס של משקיע פיקח אחר. כדי להגן על התיק שלכם, ובעיקר כדי למצוא את ההזדמנויות שאחרים מפספסים, אתם חייבים לאמץ הסתכלות רחבה. תשאלו תמיד: "ומה קורה לאחר מכן?" או "מי עוד נפגע פה בשקט?". כי בזמן שכולם עסוקים בלקרוא את החדשות של היום, הכסף החכם כבר עושה קופה על החדשות של מחר. וזה, חברים, כל ההבדל.
התרעות פיקוד העורף