ניקח ישראלי טיפוסי לדוגמה, עומר או גדי קוראים לו, שלפני כמה שנים מכר וילה בפתח תקווה בשלושה וחצי מיליון שקל, ומאז "יושב על הכסף" ומתלבט מה לעשות איתו. בינואר 2025, כשהדולר היה שווה 3.647 שקלים, הוא עוד היה אחד מאיתנו, פשוטי העם. ב־31 בדצמבר 2025, כששער החליפין כבר עמד על 3.19 שקלים לדולר, הוא כבר היה מיליונר רשמית. מזל טוב עומר. או גדי.
ישראל היא לא היחידה, כמובן. זוכרים את ה"מיליון מיליונרים" ממקודם? אז נכון, כמעט חצי מהם הגיעו מארה"ב ולא הושפעו משער המטבע, ויש גם מדינות כמו יפן שהמטבע שלהן נחלש מול הדולר, מה שאומר שהמיליונרים החדשים שלהן היו צריכים לעבוד אפילו יותר קשה, אבל בלא מעט מדינות הסיפור דומה לזה של ישראל. הדולר נחלש, המטבע המקומי התחזק, והופ, כמעט חצי מיליון מיליונרים חדשים. 1,300 מיליונרים כל יום. 54 כל שעה. מיליונר חדש כל דקה פלוס מינוס – אפילו כל חצי דקה, אם נחזיר את ארה"ב למשוואה.
אבל אל דאגה, זה לא שבעולם מייצרים מיליונרים בקצב יותר מהיר מאיתנו, הם פשוט יותר אנשים. אם ננרמל את הקצב לפי גודל האוכלוסייה, כלומר כמה מיליונרים התווספו לכל מיליון איש, ישראל דווקא נראית כמו מכונת מיליונרים לא רעה בכלל: בעולם נוספו ב־2025 בערך 122 מיליונרים חדשים לכל מיליון תושבים. בישראל, לעומת זאת, נוספו כ־880 מיליונרים חדשים לכל מיליון תושבים.
כלומר, ביחס לגודל האוכלוסייה, קצב ייצור המיליונרים בישראל היה גבוה פי 7.2 מהממוצע העולמי. בלי ארה"ב, שאחראית לכמעט חצי מהתוספת העולמית, הפער קופץ לפי 12. כלומר, התחזקות השקל בהחלט מסבירה חלק מהסיפור, אבל הפער החריג מול העולם מלמד שלא הכל כאן הוא רק משחק של שער חליפין ושנראה שאנחנו גם עושים כאן בישראל משהו נכון – גם אם עדיין לא ברמה של ארה"ב. סחטיין גדי ועומר, בפעם הבאה שנשב הקפה עליכם.
אין חדש בלוד
הכותרות כמובן מיהרו לחגוג על ה"אקזיט" ו"המיליונרים החדשים", כשהתחושה הכללית, לפחות למי שקרא רק את הכותרות ולא את הפוסט עצמו, הייתה שהאקזיט וכל המיליונים הגיעו מהכיס שלנו, משלמי המיסים – וזו פשוט טעות. אל תבינו אותי לא נכון, אני עדיין מתנגד נחרצות למחיר למשתכן (או איך שלא קוראים לזה בימינו) וחושב שהיא רק תמרצה את עליית המחירים, שהגרלה היא דרך מעוותת להקצות שירות ממשלתי, שלא צריך לסבסד דירה למי שיכול להרשות לעצמו פנטהאוז בראשון לציון וכו’ וכו’.
הכל נכון. ועדיין, מי שמסתכל על הכותרות ומסיק שמישהו מהזוכים עשה בוננזה של 1.2 מיליון שקל על המדינה פשוט טועה. הזוכים עשו בוננזה, אבל היא הייתה של מאות אלפי שקלים, וזו בדיוק הייתה המהות של התוכנית (הבעייתית) – אין פה שום דבר חדש ומרגש.
נניח שלא היה את מחיר למשתכן ושלגדי ועומר – שוב הם! - לא הייתה וילה בפתח תקווה. נניח גם שעם ההון העצמי והמשכנתה שאושרה להם ב־2016, עומר, גדי וכל שאר 338 הזוכים לא היו יכולים לקנות דירת ארבעה חדרים חדשה ב־850 אלף, אלא נאלצים לצאת לשוק החופשי ולהסתפק בדירת שלושה חדרים, בדירה ישנה יותר או בדירה במיקום פחות מבוקש.
אתם חושבים שהיום היא הייתה נמכרת באותו מחיר? שהערך שלה לא היה עולה? כמו גדול היה עולה. לכן ה"בוננזה" של זוכי מחיר למשתכן היא לא 1.2 מיליון שקל, אלא ההפרש בין הדירה שקיבלו לבין הדירה שהיו יכולים לקנות בלעדיה. כמה מאות אלפי שקלים, כנראה. לא רע, אפילו נחמד למדי, אבל לא משהו שלא ידענו קודם.
קטנה לסיום
אבל, אולי קצת בניגוד לאינטואיציה, דווקא היחלשות השקל היא הזדמנות טובה להיזכר באותן כותרות שהיו כשהוא התחזק. אנשים יותר מדי נוטים להסתכל על ה"שיא", ופחות מדי על ה"שלושים שנה", שמזכירות לנו שהשקל כבר היה בשיא הזה – ונפל. ושלקח לו שלושים שנה לחזור. נקווה שלשיא של אפריל 2026 ייקח לו פחות זמן.