הדוח, שפורסם בדיוק לפני חודש, נערך עבור ממשלת לבנון על ידי צוות קרן המטבע הבינלאומית לבקשת הרשויות הלבנוניות ומעריך את אופי השחיתות וחומרתה ואת החולשות הממשלתיות בכל התפקודים המרכזיים במדינה - שחיתות בתחום התקציבי, פיקוח על המגזר הפיננסי, ממשל הבנק המרכזי, שלטון החוק ומניעת הלבנת הון. הדוח סוקר גם את יעילותם של חוקי לבנון ומוסדותיה נגד שחיתות בהפחתת סיכוני שחיתות.
הממצאים מצביעים על פגיעותיהן של שחיתויות נרחבות המחמירות בשל מסגרות משפטיות מיושנות, פיקוח מקוטע, חולשות מוסדיות ושלטון החוק השברירי. ליקויים אלה, נאמר בדוח, הם מכשולים עיקריים להתאוששות הכלכלית של לבנון ולצמיחה כוללת. עם ממצאים כאלה, אין פלא שהאינדיקטורים לגבי המשק הלבנוני הם בבחינת הערכה בלבד. התוצר עומד על אולי 20 מיליארד דולר (בישראל קרוב ל־700 מיליארד דולר), התוצר לנפש 3,480 דולר (בישראל קרוב ל־70,000 דולר לנפש).
התוצר ירד השנה ב־8.5% לפי קרן המטבע הבינלאומית, בגלל המלחמה בלבנון המשוסעת. האינפלציה הייתה בשנת 2024 45% ב־12 החודשים האחרונים, שיעור האבטלה, לפי הערכות, 38% - אבל רשמית עומד על 11% לפי ארגון העבודה העולמי. שיעור האבטלה בקרב הצעירים - 50%.
דוח DGC ממליץ על סדר יום רציף ומותאם למדינה שמטרתו לחזק את שלטון החוק, לשפר את ממשל הבנק המרכזי ואת הפיקוח על המגזר הפיננסי ולבצע רפורמה בניהול הפיננסי הציבורי כדי לקדם שקיפות, אחריות ויציבות מקרו־כלכלית לאורך זמן. צריך לרכוש את אמון הקהילה העסקית ומשקי הבית. בבקשת לבנון לדוח יש מעין הודאה של הממשל האזרחי החוקי בלבנון במצב ורצון לתקן את המערכות השלטוניות לכיוון מדינה נורמלית שיושבת בקרב העמים ופועלת לטובת תושביה ולטובת הפריחה, העבודה, רמת החיים והשלום. אפשר לראות בדרישת ממשלת לבנון לשלום עם ישראל חלק מפרויקט לנרמול מדינת לבנון השסועה זה עשרות שנים, שזרים עשו בה כבשלהם והרסוה עד היסוד.
משלחת של קרן המטבע הבינלאומית המליצה בפברואר השנה ראשית לייצב מחדש את מערכת הבנקאות, דבר שיאפשר לציבור להפקיד כספים, ללוות ולהניע את כלכלת המדינה, המבוססת כיום על תשלומים במזומן, אי־דיווח, אי־תשלום מיסים ושחיתות הפושה בכל עבר. קרן המטבע הבינלאומית מבקשת לחזק את אסטרטגיית הארגון מחדש של הבנקאות שגובשה לאחרונה ולהבטיח שהיא תואמת במלואה את עקרונות הבנקאות בעולם. תהיה זו מערכת בנקאות בת קיימה מבחינה כלכלית, בכך שהיא עולה בקנה אחד עם החוב הציבורי והקיימות החיצונית.
כמובן, במקביל הקרן מבקשת לחדש את האחריות התקציבית ולפתח מסגרת פיסקלית מקיפה לשיקום הקיימות המקרו־כלכלית והחובות, התואמת את הצרכים החברתיים והפיתוחים של לבנון ומלווה במאמצי גיוס הכנסות מוגדרים היטב לטווח ארוך. ממשלת לבנון העבירה את טיוטת חוק הייצוב הפיננסי והבראה של המפקידים את כספם בבנק, שהקבינט אישר לאחרונה. הקרן רואה בזה צעד ראשון לקראת שיקום מגזר הבנקאות ומתן גישה הדרגתית למפקידים לפיקדונותיהם, שנחסמו בשנים האחרונות. הדיונים התמקדו בשיפורים הנדרשים כדי להתאים את הצעת החוק הזו לעקרונות בינלאומיים.
בלבנון מבקשים כעת להבטיח כי היררכיית התביעות תכובד ולא יוקצו הפסדים למפקידים לפני שיוקצו לבעלי מניות, כלומר בעלי ההון החזקים, לבנות מחדש מערכת בנקאית בת קיימה לדורות הנוכחיים והעתידיים. בהקשר זה, אסטרטגיית הארגון מחדש של הבנקים צריכה להיות עקבית עם הנזילות הזמינה במערכת כדי לספק את המשאבים הדרושים ככל שפיקדונות הבנקים משתחררים בהדרגה ולהבטיח שהתרומות הנדרשות מטעם המדינה לא יפגעו במאמצים לשקם את קיימות החוב הציבורי. הצוות בירך על המאמצים המתקיימים לצמצום כלכלת המזומנים, אשר יתחזקו מאוד עם חזרת האמון במערכת הבנקאית לאחר ביצוע ארגון מחדש של הבנקים. שינויים אלה מחייבים את אישור הפרלמנט.
התחום התקציבי של ממשלת לבנון חייב להיות ברור ונוקב כדי להבטיח מערכת בנקאית יעילה שתאפשר חידוש של הפעילות הכלכלית ההגונה וגביית מיסים, שתאפשר מצידה מערכת שלטונית נורמלית. הממשלה מכינה מסגרת פיסקלית לטווח בינוני, הנחוצה באופן קריטי כדי לתמוך באסטרטגיית הארגון מחדש של הבנקים, לתמוך בארגון מחדש של חוב ריבוני כדי לשקם את קיימות החוב ולהרחיב את ההוצאות החברתיות והוצאות ההון הנדרשות, תוך שיקום היכולת המוסדית. הצוות של קרן המטבע הבינלאומית הדגיש את החשיבות של הבטחת התחייבויות הוצאות חדשות, כולל כל עלייה נוספת בשכר ובפנסיות במגזר הציבורי, העלאות שעדיין יהיו בהתאם למסגרת זו וילוו במאמצי גיוס הכנסות נחוצים כדי לשמור על היציבות המקרו־כלכלית. בהקשר זה, בעוד מאמצים מתמשכים לחיזוק גביית המיסים יתקבלו בברכה, צעדי מדיניות מס יהיו חיוניים להגדלת ההכנסות בטווח הבינוני. אישור חוק מס הכנסה מודרני ויעיל יותר יהיה צעד ראשון חשוב בכיוון הזה.
רק ניהול נכון של לבנון יכול להוציא אותה מהבוץ של יחס חוב לתוצר של 139%־151%, יצוא של 3.8 מיליארד דולר בשנה ויבוא של 17.3 מיליארד דולר בשנה. התעשייה היא רק 20% מהתוצר והחקלאות, ובלי גידול הפרג הלא חוקי - 10% מהתוצר. בתנאים אלה, טרם ייבוש הכוח הכלכלי של ארגוני הטרור והשחיתות, אין פלא שהאוכלוסייה, בעיקר הנוצרית, עוזבת ברציפות את לבנון, מעל 10,200 עוזבים בשנה. הגידול של האוכלוסייה הוא רק 0.6% לשנה. בלבנון נשארו 5.8 מיליון אזרחים לפי נתוני 2022. תוחלת החיים הממוצעת עומדת על 78 שנה.
מבחינה ישראלית, ההסכם כולל התחייבות מפורשת של לבנון וארה"ב למניעת זרימת כספים, משאבים או "כספי שיקום" לגורמים, ארגונים או יחידים המזוהים עם קבוצות חמושות לא־מדינתיות. ממשלת לבנון דוחה רשמית את זכותו של כל גורם חיצוני לפעול בשמה או בשטחה ללא אישור מפורש מהממשלה בביירות. שיקום מערכת הבנקאות ודחיקת תרבות המזומן והשוחד יקלו לדחוק את רגליו של חיזבאללה.
למעשה, אם הכל יעבוד כשורה – אם - אזי אפשר לראות כי ההסכם המשולש והחקיקה של ממשלת לבנון בתחומים המשקיים למעשה מצביעים על תחילתו של עידן חדש, גם אם עדיין שברירי. המשק הלבנוני נמצא באחד המשברים העמוקים ביותר בהיסטוריה המודרנית. כעת ניצבת בפני לבנון הזדמנות היסטורית לשיקום, אך הדרך רצופה באינטרסים מנוגדים, מאבקי כוח פנימיים, עדתיים ושינויים מבניים כואבים ומרחיקי לכת.
המגזר הראשון שיתאושש במדינה הוא התיירות, כולל המלונאות והמסעדות הנלוות, ומיד במקביל גם המסחר, שבו מתמחים הלבנונים עוד מתקופת הפיניקים, מסחר שאפיין את ביירות כבירת העסקים של העולם הערבי טרם מלחמת האזרחים בשנת 1975. היציבות הביטחונית והבנקאית היא בסיס למסחר פורח, שאליו לוטשים עיניים מדינות וסוחרים מסעודיה, טורקיה, סוריה, צרפת הקולוניאלית, קטאר המסוכנת ביותר לאינטרסים של ישראל, ואפילו איראן, לאחר שנקווה כי תכיר בתבוסתה. בהמשך נקווה כי גם סוחרים ישראלים ייטלו חלק.
ארה"ב תבקש לצרף את לבנון לנתיב הסחר מאירופה להודו באמצעות המסדרון הכלכלי הודו־המזרח התיכון־אירופה (IMEC), שהוכרז במקור ב־2023 ותוכנן לעבור מהודו, דרך המפרץ הפרסי, ירדן וישראל, נמל חיפה - ומשם לאירופה. לבנון לא הייתה חלק מהתכנון המקורי, אך הסטטוס שלה יכול להשתנות לנגד עינינו, ונקווה שלא על חשבוננו. ביסוס ויישום דרך המשי הזו של האמריקאים נגד הסינים יכולים לקחת 8־10 שנים. סבלנות נדרשת גם ללבנון. מסדרון כזה, אם וכאשר ייפתח, יוכל להכניס ללבנון כ־4 מיליארד דולר בשנה.
השלום והרגיעה ישיבו לחיים את מגזר האנרגיה ותעשיית הגז. ההסכם מייצר סביבה בטוחה לחברות אנרגיה בינלאומיות לחזור ולפתח את שדות הגז הימיים של לבנון, ומדובר במקור החמצן המשמעותי ביותר במטבע חוץ עבור המדינה. ההצלחה של שדות הגז של ישראל נותנת הנעה לחברות נפט וגז בינלאומיות להיכנס ללבנון כדי לגלות, לקדוח, להפיק, להזרים גז ללבנון, ואולי בהמשך לטורקיה ואירופה, ולהזרים הכנסות חיוניות לקופתו של האוצר הלבנוני הנבנה מחדש. גז יאפשר גם שיקום של הולכת החשמל והמים, שיפור התברואה ושיפור מערכות הבריאות.
מה יעשו ברוני ההברחות והסמים? אזור הבקאע והגבול הסורי הפך בשנים האחרונות חממה מרכזית לייצור והברחה של סמים, בעיקר קפטגון, שהוא סם ממריץ סינתטי. הברחות סמים נעשות לרוב באותם נתיבים ותשתיות המשמשים להברחת אמצעי לחימה. הידוק הפיקוח על הגבולות במסגרת ההסכם יחנוק חלק מסחר הסמים.
עלינו לזכור כי תעשיית הסמים לא תיעלם בן לילה. ברוני הסמים המקומיים צברו כוח פוליטי וצבאי רב, וכל ניסיון לעקור אותם מהשורש עלול להוביל לעימותים אלימים פנימיים בתוך לבנון, במיוחד באזורי הפריפריה, שבהם אין חלופות תעסוקה כלכליות לגיטימיות. כדי להצליח בכך חייבים להילחם בשחיתות הפושה, אותה שחיתות שקרן המטבע הבינלאומית דורשת לגדוע.
האם עולם של שוחד וכלכלת צללים יכול לשנות את פניו? האם נוכל לסחור עם אנשי צור, כפי שחירם מלך צור עשה עסקים עם דוד ושלמה? ימים יגידו. עד אז נמתין בטרם נתלהב מנופש בלבנון, ארץ הארזים הנהדרת עם נופים מדהימים, אוכל מהמשובחים בעולם ואירוח כיד המלך. אמי זכרה לברכה יצאה לנופש כזה בשנת 1928 ומעולם לא הפסיקה לשבח את מנעמיה של לבנון. אולי יום אחד נעשה זאת גם אנחנו.
התרעות פיקוד העורף