עלויות הביטחון זינקו והמע"מ הבא כבר נבחן: מה זה יעשה לכיס שלנו | רועי דנינו

על רקע עלייה בהוצאות הביטחון, מוצעות המלצות להעלאת מסים ובהם מע"מ, ביטוח לאומי ומס היסף. לצד זאת עולה ביקורת כי המדינה נדרשת תחילה לבחון צעדי התייעלות, צמצום כפילויות ובירוקרטיה

מעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונליין
עקבו אחרינו
אילוסטרציה
אילוסטרציה | צילום: Magnific
5
גלריה

השאלה שמטרידה את הדיון הציבורי

יש משהו אחד שמטריד אותי בכל פעם שהדיון הציבורי מגיע לנקודה הזו. כמעט באופן אוטומטי, כשהוצאות המדינה גדלות, השאלה הראשונה היא איך נגבה יותר מהציבור. בעיניי, השאלה הראשונה צריכה להיות אחרת לגמרי - איך המדינה יכולה להתייעל לפני שהיא מבקשת מהאזרחים לשלם יותר? זה לא עניין של ימין או שמאל, ולא של קואליציה או אופוזיציה - זו פשוט גישה ניהולית.

משכנתא, תכנון הוצאות הבית. צילום אילוסטרציה
משכנתא, תכנון הוצאות הבית. צילום אילוסטרציה | צילום: ingimage ASAP

בכל ארגון גדול, שינוי אמיתי לא מתחיל רק בהחלטה של ההנהלה, הוא דורש גם מערכת שיודעת לאמץ שינוי. לעיתים נדמה שגם כאשר יש רצון לקדם מהלכי התייעלות, הם נתקלים באינרציה של המנגנון הבירוקרטי, בכפילויות ובקושי לשנות דפוסי עבודה שהשתרשו במשך שנים. זו אינה ביקורת על משרד ממשלתי כזה או אחר, אלא הכרה בכך שרפורמות ניהוליות הן מהמהלכים המורכבים ביותר לביצוע - אך כיום כבר בלתי נמנעים.

בכל עסק שאני מלווה, זו תמיד השאלה הראשונה: כשיש עלייה בהוצאות, לא רצים מיד להעלות מחירים. קודם בודקים איפה אפשר להתייעל, אילו תהליכים ניתן לשפר, היכן יש כפילויות ואיך אפשר להפיק יותר מכל שקל שמוציאים. רק אחרי שמיצינו את כל האפשרויות הללו, ואם אין ברירה - מגדילים את ההכנסות על ידי העלאת המחירים. אני לא רואה סיבה שהמדינה תפעל אחרת.

המציאות של העלאות המס

רשות המיסים, משרד האוצר
רשות המיסים, משרד האוצר | צילום: אוליביה פיטוסי, פלאש 90

הדוגמה של המשפחה הממוצעת

קחו לדוגמה משפחה ממוצעת: זוג עם שלושה ילדים, שמכניס כ-25 אלף שקל נטו בחודש. משפחה כזו משלמת מדי חודש עשרות אלפי שקלים על מזון, ביגוד, רכב, תקשורת, חשמל ושירותים - שחלק גדול מהם חייב במע"מ.

תוספת של שני אחוזי מע"מ, לצד צעדים נוספים שמטרתם להגדיל את נטל המס, יכולה להסתכם במאות שקלים נוספים מדי חודש ובאלפי שקלים בשנה. עבור משפחה ממוצעת זה כבר לא דיון תיאורטי בכלכלה - זו פגיעה ישירה ברמת החיים.

אחריות תקציבית בזמן מלחמה ברור לחלוטין שמאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" המציאות הכלכלית של ישראל השתנתה. הוצאות הביטחון גדלו באופן משמעותי וסביר להניח שהן יישארו גבוהות גם בשנים הקרובות - על כך אין מחלוקת. אבל דווקא בגלל זה, כל שקל ציבורי צריך להיות מנוהל באחריות.

משפחה
משפחה | צילום: יחצ

לפני העלאת מסים - התייעלות מערכתית

רועי דנינו
רועי דנינו | צילום: מארק ישראל סלם

אני לא טוען שלא ייתכן שבעתיד יהיה צורך גם בהגדלת הכנסות המדינה - וייתכן מאוד שהמציאות תחייב זאת. אבל אם וכאשר נגיע לרגע הזה, הציבור צריך לדעת שנעשה קודם כל מאמץ אמיתי לייעל את המערכת, לצמצם בזבוז ולהבטיח שכל שקל מכספי המסים מנוצל בצורה הטובה ביותר.

בסופו של דבר, אמון הציבור אינו נבנה רק מהחלטות קשות - הוא נבנה מהתחושה שהמדינה דורשת מעצמה את אותה אחריות שהיא דורשת מהאזרחים. התייעלות אינה תחליף לאחריות תקציבית - היא הצעד הראשון בדרך אליה.

תגיות:
תקציב המדינה
/
מסים
/
יוקר מחייה
/
הכנסה למשק בית
/
כלכלה
/
הוצאות כספיות
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף