הנתון הזה מצטרף לתמונה רחבה יותר של ענף שנשען במשך שנים על עובדים פלסטינים, ונפגע באופן חד מאז פרוץ המלחמה והפסקת כניסתם לעבודה בישראל. בוועדה נטען כי המחסור בידיים עובדות גורם לעיכובים בביצוע עבודות ובמסירת דירות, וכי העלייה בעלויות השכר והביצוע מתגלגלת בסופו של דבר אל הצרכן הישראלי.
נציגי הענף הצביעו בדיון גם על קשיים בהבאת עובדים זרים ובהתאמתם לעבודה בשטח. מנכ"ל התאחדות השיפוצים, עו"ד אמיר עשבי, התריע כי "הרבה יותר קשה להשיג עובדים לענף השיפוצים מענף הבניין", והוסיף כי הענף נמצא "בשוקת שבורה". גורמים נוספים טענו כי חלק מהעובדים שהגיעו אינם מתאימים לעבודה מקצועית, וכי שיעור לא מבוטל מהם עזב את מעסיקיו זמן קצר לאחר כניסתו לישראל.
לדבריו, הבעיה המרכזית היא שמדיניות כוח האדם בענף מתמקדת שוב ושוב בכיבוי שריפות, במקום בבניית פתרון ארוך טווח. "אם בעוד חמש שנים נמשיך לנהל את אותו דיון בדיוק, המשמעות תהיה שלא למדנו דבר. הגיע הזמן להפסיק לחשוב רק על פתרונות חירום ולהתחיל להשקיע בהון האנושי הישראלי".
דדשיב מצביע על פער בין התדמית הישנה של ענף השיפוצים לבין המציאות הנוכחית בשטח. לדבריו, "ענף הבנייה והשיפוצים של 2026 כבר אינו הענף שהיה לפני שני עשורים. הוא משלב מערכות דיגיטליות, ציוד מתקדם, תוכנות ניהול, טכנולוגיות מדידה, חומרי בנייה חדשניים וסטנדרטים מקצועיים גבוהים".
לטענתו, דווקא משום שמדובר בענף שעבר שינוי מקצועי וטכנולוגי, ניתן להפוך אותו למסלול קריירה עבור צעירים ישראלים. "זה ענף שמסוגל להציע שכר מכובד, אפשרויות קידום ואף הקמת עסק עצמאי למי שרוכש ניסיון", הוא אומר. "כדי שזה יקרה, המדינה חייבת להוביל תוכנית לאומית רחבה שתהפוך את המקצועות הללו למסלול קריירה לגיטימי ומבוקש".
דדשיב מציע מגוון דרכים אפשריות להתמודדות עם המחסור. בין היתר, הרחבה של מסלולי הכשרה מקצועית מסובסדים או ללא עלות במקצועות כמו חשמל, אינסטלציה, גבס, ריצוף, מיזוג אוויר ועבודות גמר. בנוסף, הוא מציע מתן מלגות קיום בתקופת ההכשרה, מענקי התמדה או הטבות מס למי שיישאר בענף לאורך זמן, שילוב מסלולי חניכה אצל בעלי מקצוע ותיקים בסבסוד חלקי של המדינה, והרחבת החינוך הטכנולוגי והמקצועי כבר בגיל התיכון, בשיתוף מכללות, בתי ספר מקצועיים והתאחדויות הענף, כדי לשנות את האופן שבו צעירים תופסים את מקצועות הבנייה והשיפוצים.
מעבר להכשרה, הוא מדגיש את הצורך בשינוי תדמיתי. "במשך שנים נתפסו מקצועות השיפוצים כעבודות של פעם", הוא אומר. "בפועל מדובר במקצועות מבוקשים, רווחיים ובעלי ביקוש גבוה. לא כל צעיר חייב ללמוד תואר אקדמי כדי להצליח. יש לא מעט בעלי מקצוע איכותיים שמנהלים עסקים מצליחים ומרוויחים היטב בזכות הידע והניסיון שצברו".
לדבריו, התלות הגבוהה בכוח עבודה זר הוכחה כפגיעה במיוחד בשנים האחרונות. "כל משבר ביטחוני, מדיני או בינלאומי משתק את הענף כולו ומשפיע על אלפי משפחות שממתינות לדירה חדשה או לשיפוץ ביתן", הוא אומר. "לכן, לצד המשך הבאת עובדים זרים בטווח הקצר, ישראל חייבת להתחיל להשקיע כבר עכשיו בכוח האדם המקומי".
התרעות פיקוד העורף