כדי להבין כמה הדינמיקה הזו יכולה להיות קיצונית, אל תסתכלו על וול סטריט, אלא על אחד הסיפורים המכוננים בתנ"ך, "משפט שלמה". שתי נשים מגיעות למלך ומתווכחות על תינוק אחד חי. כשהמלך מציע להביא חרב ולגזור את הילד לשניים, תגובתה של האם השקרנית היא מדהימה ומצמררת, "גַּם לִי גַם לָךְ לֹא יִהְיֶה, גְּזֹרוּ!". מה קורה שם? ז'יראר מסביר שהתינוק החי כבר בכלל לא מעניין אותה. הנכס עצמו התרוקן מתוכן, ומה שמניע אותה זו היריבות המימטית הטהורה. היא לא מסוגלת לשאת את המחשבה שלרעותה יהיה יתרון קיומי עליה, ולכן היא מעדיפה להשמיד את הנכס לחלוטין ובלבד לשמור על שוויון אכזרי ביריבות. בשוק ההון, חברים, אנחנו רואים את הטירוף הזה קורה מדי יום ביומו.
אז האם הנטייה האנושית הזו היא בהכרח רעה לשוק, או שיש בה גם הזדמנות? התשובה, כמו תמיד בעולם ההשקעות, דורשת איזון. מצד אחד, מדובר בסכנה קולקטיבית אדירה. כשהתשוקה המחקה משתחררת ללא בלמים, נוצר משבר פאניקה המוני שבו כולם מחקים את כולם ורצים לקנות את אותם הנכסים בדיוק. המניות או המטבעות הללו הולכים ומגלמים מחירים מנופחים, כשהמטרה של המשקיעים אינה עוד הערך הכלכלי הריאלי, אלא פשוט לא להישאר מאחור. זהו המקור המדויק לבועות פיננסיות, לתופעות כמו "שורט סקוויז" מטורף (מצב שבו זינוק מהיר במחיר מניה מאלץ את אלו שהימרו נגדה לקנות אותה בבהלה כדי לעצור את הפסדיהם, מה שמקפיץ את המחיר עוד יותר) או ל"אפקט המדד", שבהם כולם קונים נכס רק כי כולם קונים אותו. הריצה הזו נראית נהדר בעלייה, אך ברגע שהאמת נחשפת, הבועה מתפוצצת וההמון נגרר לקריסה קטסטרופלית.
בסופו של יום, שוק ההון הוא בסך הכל מראה ענקית של הפסיכולוגיה האנושית, והפסיכולוגיה הזו אוהבת להעתיק. נכון, לא פעם קשה לעמוד מהצד ולשמור על קור רוח כשהחברים שלכם בטוחים שהם עומדים "לעשות מכה" באיזה טרנד חולף. אבל הצעד הראשון שלכם לניהול פיננסי אחראי הוא לזכור שסבלנות תמיד מנצחת בהלה, ושזמן בשוק ישאיר את העדר המבוהל מאחור. אז בפעם הבאה שאתם שולחים יד למקלדת כדי לקנות את המניה החמה של השבוע, עצרו, קחו נשימה ותשאלו את עצמכם, האם אני באמת מאמין בערך של ההשקעה הזו, או שאני פשוט פועל מתוך דחף עיוור להעתיק את השכן?
התרעות פיקוד העורף