על פי בנק ישראל וגורמי התעשייה, מטרת התיקון היא להקל על קבלת כספים שמקורם בפעילות קריפטו במערכת הבנקאית, תוך שמירה על כללי איסור הלבנת הון ומימון טרור. בפורום חברות הקריפטו מגדירים את המהלך כצעד משמעותי בדרך להסרת חסמים שלטענתם הקשו במשך שנים על פעילותן של חברות ולקוחות פרטיים בתחום.
בנוסף, תבוטל המגבלה שחייבה בדיקות מחמירות לעסקאות בהיקף של יותר מ-100 אלף שקל, וכן תבוטל הדרישה להציג חוות דעת של מומחה חיצוני לצורך אישור מקור הכספים. לפי התעשייה, מדובר במהלך שעשוי לחסוך זמן, עלויות ובירוקרטיה עבור לקוחות וחברות. התיקון גם משנה את אופן ההתייחסות לסוגי המטבעות הדיגיטליים.
במקום לראות בכלל מטבעות הקריפטו כבעלי רמת סיכון גבוהה, ההנחיה החדשה קובעת כי יש לבחון כל מטבע בהתאם למאפייניו. מטבעות אנונימיים, דוגמת Monero, ימשיכו להיחשב כבעלי סיכון גבוה, בעוד שמטבעות כמו ביטקוין ואתריום לא יסווגו כך באופן אוטומטי. שינוי נוסף נוגע להיקף הבדיקות שהבנקים יידרשו לבצע. לפי ההנחיה המעודכנת, האחריות של הבנק היא לבחון את פעילות הלקוח שלו, ולא לעקוב אחר כל שרשרת העסקאות שבוצעו בעבר ברשת הבלוקצ'יין.
עוד נקבע כי עסקאות המבוססות על טכנולוגיית UTXO, המשמשת את רשת הביטקוין, לא ייחשבו עוד כאינדיקציה מובנית לפעילות בסיכון. לדברי פורום חברות הקריפטו, מדובר בתיקון של מצב שבו פעילות ביטקוין סטנדרטית סומנה בעבר כחשודה.
הירשמן הוסיף כי מדובר רק בשלב הראשון של רפורמה רחבה יותר, וקרא למשרד האוצר לקדם את חקיקת הקריפטו המתגבשת במסגרת חוק ההסדרים, במטרה לצמצם את הפער בין ישראל לבין מדינות אחרות בתחום.
התרעות פיקוד העורף