"בשנת 2026 אנחנו צפויים להנגיש כ-165 מיליון שקלים באשראי ליותר מ-2,000 עסקים קטנים וזעירים ולספק מאות שעות ליווי. יש לנו 350% ביקוש לעומת מה שאנחנו יכולים לספק", היא מציינת.
העסקים האלה, היא מסבירה, "פעמים רבות נמצאים בענפים שנחשבים יותר מסוכנים למערכת הבנקאית, כמו ענף המסעדנות, ענף התיירות שחווה מכה מאוד קשה בשנים האחרונות. אלה גם יכולים להיות ענפים של מקצועות חופשיים, עסקים שתלויים יחסית בכמות מצומצמת של עובדים. כלומר, עסקים שתופסים אותם כמסוכנים מבחינת סיכון אשראי. כאלה שנמצאים בענפים ובגדלים שהמערכת הבנקאית מתקשה לקחת עליהם את הסיכון הפיננסי".
מעבר לכך, מוסיפה עזריה-פסחוב, "חסם נוסף מאוד בולט שקיים אצל אותם עסקים קטנים קשור באוריינות הפיננסית שלהם. בניגוד לעסקים בינוניים, חסר להם פעמים רבות כסף להעסיק אנשי מקצוע שיסייעו בניהול פיננסי. זה גורם לכך שיכול להיווצר מצב שהם לא יודעים מה מגיע להם או אילו טפסים לשלוח כדי לקבל הלוואה, ואז האלגוריתם יפלוט אותם. אנחנו גם עוזרים לבעל העסק להגיש את כל הטפסים המתאימים, לדעת מה מגיע לו".
"אותה נגרייה רצתה לחזור לפעילות ופנתה קודם למערכת הבנקאית לצורך קבלת הלוואה. למרות שזה היה עסק מצוין, שפעל 20 שנה בהצלחה, הוא סורב. המערכת הבנקאית, בגלל רמת השמרנות שלה, לא הייתה יכולה לתת לעסק הזה הלוואה בלי שהציג פעילות. הוא פנה אלינו, קיבל הלוואה וחזר לעבוד.
לאורך המלחמה נתקלה עזריה-פסחוב במקרים מרגשים רבים. "יש לנו למשל שותפות עם ארגון לקט ישראל", היא מספרת, "תמכנו בחקלאים בהלוואות. במסגרת הזו הגיעה אלינו אלמנה, שבעלה החקלאי נהרג מטיל במטעים שלו. היא הייתה במצב של התמודדות גם עם האובדן האישי וגם עם כל הקשור לעסק, למטעים שנשרפו. עזרנו לה כספית וגם בהשמשת המטעים".
165 מיליון שקל לעסקים
מתן ההלוואות, מציינת עזריה-פסחוב, מתקיים בשני מודלים. "מודל אחד פועל בשיתוף פעולה עם המערכת הבנקאית ומיועד לעסקים שהם יותר בשלים, ובו ניתן לקבל הלוואה של עד 750,000 שקלים לעסק", היא מסבירה. "הבנקים במדינת ישראל מאוד שמרניים, אז אנחנו משתתפים איתם בסיכון. מסבסדים 50% מהסיכון, ובתמורה הבנק ממנף את הכספים שאנחנו שמים בערבות פי 17. יש לנו למשל שותפות כזו עם בנק לאומי. השנה בעזרת ארגון JFNA השותפות הזו תנגיש יותר מ-100 מיליון שקל לעסקים".
המודל השני, היא מוסיפה, "קשור לעסקים שאפילו עם הסבסוד שלנו לא יעברו את החיתום של המערכת הבנקאית. לכן משנת 2006 התחלנו לפעול כנותן אשראי פיננסי באופן חוץ-בנקאי. בנישה הזו נמצאים בעצם העסקים הכי מורכבים. כאן יש לנו יכולת לעזור לעסקים שלא יכולים לקבל הלוואה משום מקום אחר".
"במודל הזה אפשר לקבל הלוואות של עד 300,000 שקלים לעסק. לטובת העסקים האלה יש לנו כמה קרנות ייעודיות. למשל קרן לטובת עסקים שנפגעו כתוצאה מהמלחמה. יש גם שתי קרנות בשיתוף משרד הכלכלה: קרן הפועלת מחודש מאי לטובת עסקים בהקמה, וגם קרן לטובת עסקים בבעלות נשים בחברה הערבית. מעבר לכך, כאמור, הקרנות נותנות ליווי מאוד משמעותי לצמיחה של העסקים הללו".
מגיל צעיר מאוד מחוברת עזריה-פסחוב, 37, לעולמות החברתיים. "יש לי אח, גילי, עם תסמונת דאון", היא מספרת. "מגיל מאוד צעיר הייתי מדברת על הנושא הזה מאוד בפתיחות. בכיתה ב’ כבר דיברתי על איך זה להיות אחות לאח עם תסמונת דאון. לאחר מכן הייתי מתנדבת במסגרות שונות שבהן הוא עבר".
"בנוסף לכך, הייתי בהרבה מקומות של מנהיגות צעירה, הייתי גם נציגה באגודות סטודנטים. רציתי להשפיע, לעשות למען החברה. בעברי הייתי סמנכ"לית כספים של זרוע התעסוקה של ארגון הג’וינט בארץ, וגם הקמתי את האגף להשקעות אימפקט בג’וינט הגלובלי. בעיסוקי הנוכחי הסיפוק שלי הוא בכך שאני מבינה שבסיוע לעסק קטן וזעיר, שפעמים רבות מועסקים בו בני משפחה, אנחנו בעצם עוזרים לשים אוכל על שולחן המשפחה".
מעל 52% מהעסקים שמקבלים סיוע מהעמותה הם מאזור הצפון, ומעל 30% מאזור הדרום. "סיוע לעסקים האלה זו גם עזרה להישרדות וגם לצמיחה", מדגישה עזריה-פסחוב. "אנחנו רוצים לדאוג שהאזורים האלה ישתקמו ויחזרו להיות מנוע הצמיחה של כלכלת מדינת ישראל".
חלק משמעותי מהמקורות לכספי ההלוואות, היא מציינת, מגיע ממקורות פילנתרופיים. "יש גם תמיכה ממשלתית לחלק מהקרנות. כמו כן, יש כספים שנכנסים מהשקעות אימפקט, ועוד. אני נמצאת בתפקיד מספטמבר 2022. מאז גדלנו ב-400% מבחינת כמות האשראי שיכולנו לתת כל שנה".
"כשנכנסתי לתפקיד, היינו על כ-40 מיליון שקלים, והיום כאמור אנו יודעים לתת לעסקים כ-165 מיליון שקלים כל שנה. המלחמה הגדילה את הצורך באשראי בצורה קריטית. גרמה לכך שיותר ויותר עסקים מצוינים - שגם ככה היו ברצף של משברים עוד מאז הקורונה - מצבם החריף עוד יותר. לכן יש ביקושים מטורפים לארגונים כמונו. צריך עוד ארגונים כאלה. אנשים חייבים עזרה".
גורם מפחית פשיעה
השנה, מציינת עזריה-פסחוב, העמותה נכנסה לראשונה גם לתחום המשכנתאות. "החל מינואר 2026 יש לנו מיזם משותף עם בנק הפועלים, שדרכו אנחנו מנגישים משכנתאות לחברה הערבית", היא מפרטת. "רק 2% מהמשכנתאות בישראל הולכים לנכסים כפריים בחברה הערבית, שמהווים 80% מהנכסים בחברה הערבית. זה קורה מכמה סיבות. בגלל מורכבות ברישום של אותם נכסים, שמקשה על המערכת הבנקאית לזהות את הנכס באופן חד-חד ערכי. לכן גם יש בעיה לייצר משכנתה על שם אותו לווה. וגם אם אין בעיה ברישום, קשה פעמים רבות לממש את הנכסים האלה בגלל היעדר סחירות.
"כמו כן, לחברה הערבית באופן כללי יש חסמי אשראי, וגם תרבותית יש להם חסם גדול בלקיחת משכנתה. פעמים רבות קשה להם עם התפיסה ש’אני נותן את הבית שלי לבנק’. אנחנו עוזרים לגשר על פערים תרבותיים, עוזרים להם גם בכל הקשור לאוריינות פיננסית, עוזרים להכין את תיק המשכנתאות".
"יש לנו המון אמון בחברה הערבית ולהם בנו, כי אנחנו פועלים בחברה הערבית כבר 20 שנה במתן אשראי עסקי. יש לנו היכרות עם התרבות הזו. הבנק פותח את השערים לאנשים שבלי הליווי שלנו הם לא היו נפתחים עבורם, ואנחנו עוזרים להם להגיע לבית הראשון שלהם. זוג רופאים שמרוויח 60,000 שקל לא צריך אותי, אבל אני כן רוצה לעזור לזוג מורים שרוצים לרכוש את הנכס הראשון שלהם להתפתח ולצמוח".
ההחלטה להיכנס לתחום המשכנתאות בחברה הערבית, מציינת עזריה-פסחוב, נבעה מכמה סיבות. "קודם כל, רכישת בית זו העסקה הפיננסית הכי גדולה שבן אדם יעשה בחייו. אם הדבר הזה מנוע מאדם, אז הוא בעצם מנוע מלהתקדם בחיים. אנחנו רוצים לסייע לאנשים בכך. סיבה נוספת שבגללה נכנסנו לפרויקט הזה היא שהיעדר אשראי מתאים הוא אחד השורשים המרכזיים לאלימות ופשיעה בחברה הערבית".
התרעות פיקוד העורף