הנתונים אמנם משקפים עלייה של יותר מפי שלושה במספר הבקשות לעומת ינואר 2026, אז דווח על 122 בקשות, אך הם עדיין נמוכים משמעותית מהציפיות שקדמו להפעלת הנוהל. המדינה נערכה לכך שהמהלך עשוי להניב הכנסות של מיליארדי שקלים, בין היתר כתוצאה מדיווח על רווחים מפעילות במטבעות דיגיטליים.
אלא שבתחום הקריפטו הוגשו רק 84 מתוך כלל הבקשות, שבהן דווח על הון בהיקף של כ-210 מיליון שקל ועל מס בהיקף של כ-18 מיליון שקל. ברשות המסים מדגישים כי הנתונים כוללים גם בקשות שעדיין לא אושרו, וכי סכומי ההון והמס מבוססים על הדיווחים שמסרו המבקשים. בתשובה לשאלה אם הנוהל יוארך, נמסר מהרשות כי היא אינה מתייחסת בשלב זה לאפשרות של הארכת התוקף.
"מי שפונה כיום לרשות המסים ביוזמתו עדיין יכול לנהל את האירוע באופן מסודר, להציג את התמונה המלאה ולפעול לקבלת חסינות פלילית בהתאם לתנאי הנוהל", אומר שמחוני. "מי שממתין לכך שהרשות תגיע אליו באמצעות מידע שהתקבל מבנק, ממדינה אחרת או מגוף פיננסי, או בעקבות סכסוך עסקי או גירושין, עלול לגלות שהאפשרות לגילוי מרצון כבר אינה פתוחה בפניו".
לדברי שמחוני, ההיענות המוגבלת אינה מעידה בהכרח על היעדר הון לא מדווח, אלא במידה רבה על חששם של נישומים להיחשף בפני הרשות. בניגוד לנהלים קודמים, הנוהל הנוכחי אינו כולל מסלול אנונימי המאפשר לבחון מראש את עמדת רשות המסים ואת חבות המס הצפויה מבלי לחשוף את זהות המבקש.
"היעדר המסלול האנונימי יצר חוסר ודאות בנוגע לתוצאות ההליך במועד חשיפת הזהות, אך הוא אינו מבטל את היתרון המרכזי של ההליך", מסביר עו"ד (רו"ח) שמחוני ומוסיף: "החלופה לגילוי מרצון אינה בהכרח המשך המצב הקיים. החלופה עלולה להיות פנייה יזומה של רשות המסים, כאשר המידע כבר נמצא בידיה, ובמצב כזה החשיפה המשפטית והכלכלית יכולה להיות גבוהה בהרבה".
שמחוני מדגיש כי התנאי המרכזי לשימוש בנוהל הוא שהפנייה תיעשה לפני שרשות המסים פתחה בבדיקה או בחקירה, ולפני שמידע מהותי על ההכנסות הגיע לידיה. מי שמגיש בקשה נדרש למסור פרטים מלאים על מקור הכסף, השנים הרלוונטיות והמס שהוא מעריך שעליו לשלם.
נקודה נוספת שהוא מחדד היא שהסיכון שבהמתנה גדל גם משום שרשות המסים מקבלת כיום יותר מידע מבנקים ומרשויות מס בחו"ל, ומצליבה אותו עם הדיווחים שמגישים אזרחים בישראל.
המידע הזה כבר הוביל לפתיחת מאות תיקים ולהעברת עשרות מקרים לבדיקה של יחידות החקירה והמודיעין. בשנים הקרובות צפויה היכולת הזו להתרחב גם בתחום הנכסים הדיגיטליים, כחלק מהסכמים בינלאומיים להעברת מידע על פעילות בקריפטו.
ונקודה שלישית היא שהליך גילוי מרצון אינו מבטל את החוב, אלא ההיפך. המבקש נדרש לשלם את מלוא המס המתחייב, ולעיתים גם הפרשי הצמדה, ריבית ותשלומים נלווים.
"המטרה אינה להעלים את המס, אלא להחליף אירוע שעלול להתפתח לחקירה פלילית בהליך אזרחי, מוסדר ומתועד", מסכם שמחוני. "בדרך כלל עדיף להיכנס לחדר מול רשות המסים לאחר שבנית את התיק מראש, אספת את המסמכים והצגת את הנתונים מיוזמתך, מאשר להיכנס אליו לאחר שקיבלת זימון לחקירה ולהתחיל במשחק ניחושים של איזה נתונים הרשות מחזיקה וכיצד הגיעה אליהם".
"חלון הזמן הנוכחי הולך ונסגר. מי שיודע שקיים אצלו פער בדיווח אינו צריך להמתין ליום האחרון, אלא לבדוק כבר עכשיו האם ניתן להסדיר את העניין במסגרת הנוהל, לפני שההחלטה תתקבל עבורו על ידי מערכות האכיפה של רשות המסים", סיכם שמחוני.
התרעות פיקוד העורף