לדבריו, הפד צפוי להשאיר ביום רביעי את הריבית ברמה של 3.75%. ההחלטה עצמה לא צפויה להפתיע, ולכן עיקר תשומת הלב תופנה לדברים שיאמר יו"ר הפד לאחריה. המשקיעים ינסו להבין האם הבנק המרכזי מתקרב להפחתת ריבית, או שהוא עדיין מודאג מעליית מחירים. המסר הזה חשוב גם למשקיעים בישראל. אם הפד ירמוז שהריבית תישאר גבוהה עוד זמן, הדולר עשוי להמשיך להתחזק. מצב כזה בדרך כלל מקשה על מניות טכנולוגיה וחברות צמיחה, משום שכאשר הריבית גבוהה, השקעות סולידיות נעשות אטרקטיביות יותר.
מצד שני, דולר חזק יכול לסייע לחברות ישראליות שמוכרות בחו"ל ומקבלות תשלום בדולרים. כאשר הן ממירות את ההכנסות לשקלים, הן מקבלות יותר שקלים עבור כל דולר. לכן יצואניות וחברות בעלות פעילות רחבה בארה"ב עשויות ליהנות מהיחלשות השקל. גם משקיעים ישראלים שמחזיקים מניות או קרנות בחו"ל מושפעים משער החליפין. כאשר הדולר מתחזק, שווי ההשקעה שלהם עולה במונחים שקליים, גם אם מחיר המניה עצמה לא השתנה.
להיחלשות השקל עשויה להיות גם השפעה ישירה על המחירים בישראל. בשלב הראשון היא צפויה להיות מורגשת בעיקר בדלקים, בתיירות ובשירותים שמחירם נקוב בדולרים או במטבעות זרים אחרים. ההשפעה על מוצרים מיובאים נוספים עשויה להגיע בהדרגה, בין היתר משום שחלק מהתחזקות השקל שנרשמה לפני גל הפיחות הנוכחי עדיין לא התגלגלה במלואה למחירים לצרכן.
"הפיחות בשקל שיקף שילוב של עלייה בפרמיית הסיכון המקומית, התחזקות הדולר בעולם ועלייה במחירי האנרגיה", אומר מנשה. עם זאת, בשוק המט"ח פועלים גם כוחות שממתנים את התנודות. חברות יצוא ישראליות שמקבלות הכנסות בדולרים נוהגות להמיר חלק מהן לשקלים, וכך מגדילות את היצע המטבע הזר.
גם הגופים המוסדיים מבצעים התאמות בתיקי ההשקעות שלהם, ולעיתים מוכרים דולרים כאשר שוקי המניות בחו"ל עולים. הפעילות הזאת יכולה לבלום היחלשות חדה של השקל, אך לא תמיד מספיקה כאשר רמת הסיכון המקומית עולה.
מעל כל אלה מרחפת גם הגיאופוליטיקה. המתיחות מול איראן, פעילות החות'ים והחשש לפגיעה בנתיבי השיט ממשיכים להשפיע על שערי המטבע, על מחירי האנרגיה ועל רמת הסיכון בשווקים. החרפה בזירה האזורית עשויה להביא במהירות להתחזקות הדולר ולהיחלשות השקל, בעוד התקדמות מדינית או ירידה במתיחות עשויות לפעול בכיוון ההפוך.
התרעות פיקוד העורף