מעמדה של גרמניה כלב הכלכלי של אירופה וכמעצמת יצוא התבסס על שילוב בין מיקומה האסטרטגי ליכולתה לתחזק תעשייה גדולה באמצעות עובדים מיומנים שייצרו כלי רכב, מכונות, ציוד חשמלי, כימיקלים, תרופות, מערכות לוגיסטיות ועוד באיכות גבוהה.
דווקא על הרקע הזה, בולט לטובה נתון חריג שהתפרסם לאחרונה - במחצית הראשונה של 2026 הוקמו בגרמניה 3,053 סטארט-אפים, שיא מאז שהחלה המדידה ב-2019. לפי הנתונים שפורסמו, מדובר בעלייה של 88% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, כאשר 31% מהחברות החדשות מתמקדות בבינה מלאכותית. במקביל, היקף השקעות ההון סיכון זינק ב-44% והגיע ל-5.8 מיליארד אירו.
"הצד החיובי הוא כמובן הבינה המלאכותית שהייתה הקטר שדחף לכל העלייה המטאורית הזו", הוא אומר. "בעזרתה החסם להקמת חברות כמעט ולא קיים. צריך בעיקר רעיון טוב ומנוי לקלוד קוד. במקום הד-האנטרים יקרים שיגייסו תוכניתנים עוד יותר יקרים, מחלקות שיווק ופיתוח עסקי ומעצבים גרפיים, לפחות בהתחלה אפשר לעבוד כמעט סוליקו".
גם גל הפיטורים בענף הטכנולוגיה תורם, לדבריו, להקמת חברות חדשות. עובדים שאיבדו את משרתם בוחרים במקרים מסוימים לנסות להקים עסק עצמאי, במקום לחפש תפקיד דומה בחברה קיימת. אלא שמספר החברות שנפתחו אינו מספר את מלוא הסיפור.
לדברי ניר, נתוני גיוסי ההון מציגים תמונה מתונה בהרבה: בעוד שמספר הסטארט-אפים החדשים זינק ב-88%, היקף הגיוסים עלה ב-14% בלבד והסתכם ב-6.2 מיליארד דולר, ומספר הסבבים אפילו ירד ב-11% ל-354. ייתכן אפוא שחלק מהזינוק משקף בעיקר רישום של חברות חדשות, בעוד שהכסף בפועל ממשיך להתרכז במספר מצומצם של מיזמים. "במילים אחרות, הכסף האמיתי מתרכז במעט הימורים גדולים אך בטוחים, בעוד השכבה הרחבה של החברות הצעירות והקטנות יותר מתייבשת", הוא אומר. "גרמניה אף פעם לא הייתה טובה במיוחד בנטילת סיכונים".
"זוהי תחילתה של סוף הדרך"
האתגר אינו מסתיים בגיוס ההון הראשוני. בעוד שסטארט-אפים ישראליים נוטים לפנות כבר מתחילת דרכם לשוק העולמי, חברות גרמניות רבות מתמקדות תחילה במרחב דובר הגרמנית. כאשר הן מנסות להתרחב למדינות נוספות באיחוד האירופי, הן נאלצות להתמודד עם 27 מערכות רגולציה וחוק שונות ו-24 שפות.
התמיכה הממשלתית הנרחבת עשויה לסייע לחברות לעבור את שלבי ההקמה, אך לדעת ניר היא עלולה גם ליצור תחושת ביטחון שאינה עומדת במבחן השוק. "בפגישות עם סטארט-אפיסטים גרמנים עלתה במוחי פעמים רבות אותה מחשבה: הכל נחמד, מצגות יפות, חבר'ה צעירים, אפילו משרדים בצבעים עליזים עם חדר ביליארד, ערסל ובירות במקרר, אבל זהו בערך", הוא אומר.
"איפה החדשנות הטכנולוגית, החשיבה היצירתית מחוץ לקופסה, ובעיקר הסכין בין השיניים, מה שאנחנו מכירים כל כך טוב מהסצנה בארץ?", הוא מוסיף. "התמיכה הממשלתית נותנת להם לעיתים רבות את התחושה המזויפת שיש רעיון עסקי תקף בעולם האמיתי, אך כשהם מנסים לגייס את הסיבוב הבא עם קרנות ״אמיתיות״ בחוץ - לעיתים קרובות זוהי תחילתה של סוף הדרך".
הפער בין גרמניה לישראל ניכר לא רק במנטליות של העובדים בסטארט-אפים הקטנים, אלא גם בצמרת הענף. למרות הבדלי הגודל העצומים בין המדינות והכלכלות שלהן, עשרת היוניקורנים הגדולים בגרמניה שווים יחד "רק" כ-80 מיליארד דולר, לעומת כ-117 מיליארד דולר בישראל. גם ההרכב של היוניקורנים הגרמניים שונה ונשען פחות על טכנולוגיות תשתית עמוקות ויותר על דיפנס-טק, שירותים פיננסיים ופתרונות לרגולציה האירופית. גם בגיוסים נרשם יתרון לישראל, עם 8.4 מיליארד דולר במחצית הראשונה של 2026, לעומת 6.2 מיליארד דולר בגרמניה - וזה בלי לספור את ה-32 מיליארד דולר שנכנסו לישראל בעסקת וויז שהושלמה במרץ.
עם זאת, ניר מציין כמה נקודות אור בתעשיית הסטארט-אפ הגרמנית, ולדבריו הן נמצאות יותר בהנדסה ובחומרים מאשר בתוכנה. "מבט על שבעת היוניקורנים הגרמניים החדשים של 2026 חושף ארבע חברות כאלו עם רעיונות חדשניים של סוללות בכימיה אורגנית ללא ליתיום, רחפני קמיקזה, רובוטיקה קוגניטיבית והיתוך גרעיני. שתי חברות נוספות הן חברות תוכנה ללא חדשנות טכנולוגית, והאחרונה היא בכלל חברת ליסינג לרכב שמתחזה לחברת טכנולוגיה", הוא מסכם.
לכן, למרות השיא במספר החברות החדשות, ניר סבור כי מוקדם לקבוע שגרמניה מצאה מנוע צמיחה חדש. "מספר הסטארט-אפים החדשים הוא נתון נחמד ואלה חדשות טובות, לא נוריד להם", הוא אומר. "אבל האם חלק מהסטארט-אפים החדשים יבשילו להיות המובילים הטכנולוגיים של העתיד? הרשו לי להיות סקפטי. ימים יגידו".
התרעות פיקוד העורף