"קצב הגידול השנתי ביתרת האשראי העסקי הכולל הגיע ליותר מ-15% - הגבוה ביותר לפחות מאז 2010", כותב זבז'ינסקי. האשראי למשקי הבית, ללא משכנתאות, גדל במקביל בכ-7%, קצב גבוה יחסית אך לא יוצא דופן מבחינה היסטורית.
הזינוק באשראי נחשב בדרך כלל לנתון חיובי, שכן אשראי מאפשר לעסקים להרחיב פעילות, לבצע השקעות, להעסיק עובדים ולגשר על פערים זמניים בתזרים. לכן, בתקופות שבהן חברות נוטלות יותר הלוואות כדי להקים מפעלים, לרכוש ציוד או להרחיב את הייצור, הגידול באשראי עשוי להעיד על ציפייה לצמיחה.
לעומת זאת, במקרה הנוכחי, כל הגידול באשראי העסקי מקורו בבנקים, שהגדילו אותו בשנה האחרונה בקצב שיא של כ-25%. לצורך השוואה, בעשור שקדם לקורונה קצב הגידול לא חצה אפילו את רף ה-10%. האשראי הזה, רובו ככולו, הופנה לחברות בענף הנדל"ן והבנייה.
יותר חוב - בלי יותר בנייה
כלומר, לא מדובר באשראי שמשמש להרחבת הפעילות, אלא בכסף שנועד לאפשר לחברות להמשיך בפעילות הקיימת עד שהדירות והנכסים יימכרו. ככל שהקיפאון מתארך, החברות נדרשות לשאת בעלויות ריבית גבוהות יותר ולהגדיל את החוב.
בעבר, גידול באשראי לענף לווה בדרך כלל בהתרחבות בפעילות הבנייה. חברות קיבלו יותר מימון משום שבנו יותר, מכרו יותר ונדרשו להשקיע בפרויקטים חדשים. כעת נרשמת מגמה אחרת: האשראי הבנקאי לעסקים גדל במהירות, אף שקצב הגידול בשטחי הבנייה הפעילה מתמתן. כלומר, כמות החוב גדלה מהר יותר מהפעילות הריאלית שהיא אמורה לממן.
כל עוד החברות מצליחות למכור את הדירות והנכסים שהקימו, הן יכולות להחזיר את ההלוואות ולהפחית את רמת החוב. אולם אם הקיפאון יימשך, החברות יידרשו למחזר חובות, לשלם ריבית לתקופה ארוכה יותר ולעיתים להציע הנחות או תנאי מימון כדי להשלים עסקאות. במצב כזה, הרווחיות נשחקת והסיכון להחזר ההלוואות גדל.
"בסביבה זו, הגידול באשראי מגדיל את הסיכון הן ללווים והן למלווים", מסכם זבז'ינסקי. לדבריו, הגידול באשראי העסקי מאפשר לאותן חברות להמשיך לפעול, דבר שתומך בפעילות הכלכלית במשק בטווח הקצר. עם זאת, בשל החשיפה הגדולה לענף אחד, התרומה של האשראי לצמיחה ארוכת הטווח עשויה להיות מוגבלת.
התרעות פיקוד העורף