בסין, המאבק כבר מתורגם למדיניות ממשלתית רחבה. בייג'ינג מאגדת חברות, מעבדות וחוקרים במטרה לצמצם את התלות בטכנולוגיה אמריקאית ולפתח עצמאות לאורך כל שרשרת הערך של תעשיית השבבים. במקביל, חברות מקומיות נדרשות להעדיף שבבים סיניים, גם כאשר ביצועיהם עדיין נמוכים מאלה של המתחרים מחוץ למדינה.
"זהו מאמץ לאומי המזכיר תוכנית ביטחונית יותר ממדיניות רגילה לעידוד חדשנות", אומר אזולאי. הוא טוען שסין אינה מנסה לנצח רק באמצעות פיתוח המודל החזק ביותר, אלא גם באמצעות הגדלת השימוש במודלים סיניים ברחבי העולם.
המאמץ הזה מופנה בין היתר למדינות באסיה, באפריקה, במזרח התיכון ובאמריקה הלטינית. סין מציעה להן מודלים פתוחים וזולים יחסית, לצד תשתיות, הכשרה ומרכזי שיתוף פעולה. המטרה היא להפוך את הטכנולוגיה הסינית לברירת המחדל בשווקים המתפתחים, עוד לפני שהעליונות הטכנולוגית הוכרעה.
הוא מוסיף: "ההבנה המשותפת לארצות הברית ולסין כי מדובר בנכס אסטרטגי תוביל את שני הממשלים להקצות משאבים לפיתוח הבינה המלאכותית". התוצאה תהיה האצה טכנולוגית ומחזור השקעות תעשייתי רחב. לצד הקמת מרכזי נתונים, השדרוג של רשתות החשמל יואץ, מוקדי ייצור יועתקו לארצות הברית כדי לצמצם תלות בסין ובמכסים.
"ההערכות הן שיחלו, ולמעשה, כבר החלו, חמישה גלי השקעה מקבילים: מרכזי נתונים, חשמל, ייצור מקומי, מודרניזציה של מפעלים ושדרוג תשתיות בסיסיות כמו נמלים, כבישים וגשרים. היקף הבנייה עשוי להיות הגדול ביותר מאז הקמת רשת מסילות הברזל בארצות הברית במאה ה-19", הוא אומר.
המגפה, מלחמות הסחר והעימותים הגיאופוליטיים המחישו לממשלות כי יעילות כלכלית לבדה אינה מספיקה. "השליטה הסינית במתכות נדירות, השיבושים בלוגיסטיקה והעלייה בביקוש לחשמל עקב AI וחשמול הפכו את הביטחון התעשייתי מצעד רצוי לצורך אסטרטגי".
"ארצות הברית משקיעה בפיתוח מקורות מקומיים למתכות נדירות, אירופה מקדמת תוכניות ענק לביטחון ולתשתיות, יפן מתכננת השקעות רחבות בתחומים אסטרטגיים והודו מגדילה השקעות ברשת החשמל, באנרגיה גרעינית ובאנרגיה סולארית". אזולאי מעריך כי בארצות הברית לבדה יידרשו בעשורים הקרובים השקעות נוספות של כעשרה טריליון דולר בייצור, עוד לפני מלוא ההוצאה על מרכזי נתונים.
מבחינת המשקיעים, אזולאי סבור כי לא נכון להתמקד רק בחברות שמפתחות את המודלים עצמם: "החשיפה המעניינת נמצאת גם אצל ספקי האמצעים. בסופו של דבר", הוא מסכם, "המרוץ על הבינה המלאכותית לא יוכרע רק במעבדות התוכנה, אלא במכרות, במפעלי השבבים, בתחנות הכוח, ברשתות החשמל ובמרכזי הנתונים. העולם ישקיע סכומי עתק כדי להבטיח עצמאות טכנולוגית וביטחון לאומי, והכסף יזרום אל מי שמספקים את התשתית הפיזית למהפכה: נחושת, אנרגיה, ציוד חשמלי, קירור, הנדסה, אוטומציה וסייבר".
"המחיר יהיה אינפלציה גבוהה יותר וריבית מרסנת, התמורה תהיה מחזור השקעות שעשוי להימשך שנים. לכן השאלה למשקיע אינה רק מי יפתח את המודל החכם ביותר, אלא מי מחזיק ב'אתים ובמכושים' של המהפכה. במרוץ הזה, המודלים מייצרים את הכותרות, אבל התשתיות ייצרו את הכסף".
התרעות פיקוד העורף