המנוע המרכזי של העלייה היה המסחר בשוק ההון. כ-33% מהעמלות, סכום המוערך בכ-1.9 מיליארד שקל, נגבו על פעילות בניירות ערך. שנה קודם לכן עמד חלקן על 31%, והעלייה הוסברה בגידול בקנייה ובמכירה של ניירות ערך בידי הציבור.
עמלות ניהול חשבון העו"ש סיפקו לבנקים כ-20% מההכנסות, כ-1.1 מיליארד שקל. עמלות הקשורות לכרטיסי חיוב היוו 19% נוספים, ואילו עמלות על אשראי היוו 13%. כ-7% מהסכום נגבו בגין פעילות במטבע חוץ.
לצד הבנקים, גם חברות כרטיסי האשראי גבו סכומים משמעותיים. בשלושת הרבעונים האחרונים של 2025 הסתכמו הכנסותיהן מעמלות ממשקי בית ומעסקים קטנים בכ-1.94 מיליארד שקל. כמחצית מהסכום הגיעה מדמי כרטיס ועמלות אחרות שנגבו ממחזיקי הכרטיסים, והמחצית השנייה מפעילות עסקית, בעיקר סליקה וניכיון.
בחשבון הבנק הממוצע הסתכמה עלות ניהול העו"ש והחזקת כרטיסי החיוב ב-31.6 שקל בחודש, לעומת 29.1 שקל ב-2024. מדובר בעלייה של כ-9%, ובעלות שנתית ממוצעת של כ-379 שקל לחשבון.
אגב כך מקודמים צעדים רבים בנושא, כדוגמת הרפורמה בתחום העמלות הנגבות ממשקי בית ועסקים קטנים על שירותי ניהול חשבון תשלום, כרטיס חיוב מיידי, לצד פרסום מסקנות צוות מודלי תגמול בניירות ערך, אשר בו היו חברים רשות ניירות ערך, אגף תקציבים והפיקוח על הבנקים".
התרעות פיקוד העורף