הבעיה אינה מסתכמת בכך שהתלמידים חוזרים בספטמבר כשהם זוכרים פחות חומר. במהלך שנת הלימודים, בית הספר מספק לילדים הזדמנויות למידה דומות יחסית. בחופשה, לעומת זאת, היכולת לשמר את המיומנויות תלויה במידה רבה במשאבים שעומדים לרשות המשפחה.
"ילדים מרקע מבוסס נהנים לעיתים קרובות מקייטנות תוכן, חוגים, ספרים ופעילויות העשרה, בעוד שילדים מרקע חברתי-כלכלי נמוך יותר נחשפים לפחות הזדמנויות כאלה", אומר ברנרד. לדבריו, כאשר הניתוק מפעילויות חשיבה חוזר בכל קיץ, הפערים בין התלמידים עלולים להצטבר ולהעמיק.
עם זאת, ברנרד אינו מציע לבטל את החופש או להפוך את אוגוסט לחודש לימודים נוסף. "ילדים צריכים לנוח. הם צריכים לשחק, לטייל, להשתעמם, לבלות עם המשפחה ולחזור בספטמבר עם כוחות מחודשים", הוא אומר. "הטעות היא לחשוב שמנוחה פירושה ניתוק מוחלט מהפעלת המוח".
הפתרון, לדבריו, יכול להשתלב בתוך הפעילות היומיומית של הילדים. משחקי קופסה, קלפים, פאזלים ומשחקי חשיבה עשויים לסייע בשימור מיומנויות של חשבון, לוגיקה, אסטרטגיה, זיכרון ופתרון בעיות. גם פעילויות פשוטות כמו אפייה, קניות בסופר או תכנון טיול יכולות להפוך לתרגול של שברים, יחידות מידה, השוואת מחירים, תקציב, מרחק וזמן.
"פעילויות כאלה לא דורשות מסכים, לא מחייבות חוברות עבודה, וכמעט לא עולות כסף. הן גם לא מטילות את האחריות רק על ההורים. רשויות מקומיות יכולות לצבוע משחקי חשיבה במדרכות ובפארקים, ספריות יכולות להשאיל ערכות משחק, בתי ספר יכולים לחלק בתחילת החופש רעיונות למשחקים מתמטיים פשוטים, ומתנ"סים יכולים להפעיל פינות משחק וחשיבה במרחב הציבורי".
"אולי הגיע הזמן להפסיק לשאול בכל קיץ אם צריך לקצר את החופש הגדול", מסכם ברנרד. "השאלה הנכונה היא איך הופכים את השבועות שנותרו עד הראשון לספטמבר להזדמנות. כי הילדים ממילא ישחקו באוגוסט. האתגר שלנו הוא לוודא שגם המוח שלהם ימשיך לשחק".
התרעות פיקוד העורף