הבקשה הבולטת ביותר היא של עיריית נצרת, שמבקשת להעלות את תעריפי הארנונה באופן גורף ב-30% מעבר לעדכון האוטומטי. אם הבקשה תאושר במלואה, העלייה הכוללת בתעריפים תגיע ל-33.05% בתוך שנה. רמת גן מבקשת העלאה כוללת של 10% לעסקים ולמגורים, המורכבת מתוספת חריגה של 6.95% לצד העלייה האוטומטית. המועצה המקומית אזור מבקשת להעלות את הארנונה לעסקים בתחומי המסחר והשירותים ב-10% מעבר לטייס האוטומטי, כך שההתייקרות הכוללת עבורם תעמוד על 13.05%.
גם ברחובות מבקשים להעלות את הארנונה למגורים בשיעור כולל של 8%, מהם 4.95% במסגרת הבקשה החריגה. בקריית מלאכי הוגשה בקשה להעלאה כוללת של 8.05% לעסקים, הכוללת תוספת חריגה של 5%. עיריות אשדוד ואריאל מבקשות לבצע העלאות גורפות הן במגורים והן בעסקים. באשדוד עומדת הבקשה על תוספת חריגה של 4.45%, שתביא את העלייה הכוללת ל-7.5%. באריאל מבקשים תוספת של 5.15%, כך שהעלייה הכוללת עשויה להגיע ל-8.2%.
בסחנין ובתל מונד הוגשו בקשות להעלאה כוללת של 5% בכלל הנכסים, כלומר תוספת של 1.95% מעבר לעדכון האוטומטי. בנס ציונה מבקשים להעלות את התעריפים באופן גורף ב-4.55%, מהם 1.5% במסגרת הבקשה החריגה. באילת מתמקדת הבקשה בענפי התיירות. העירייה מבקשת להעלות את הארנונה לדיור נופש ב-4%, ובבתי המלון הוגשו בקשות לשינויים בשיעורים הנעים בין 1.6% ל-8.15%, בהתאם לסוג הנכס ולסיווגו.
עם זאת, לא כל הבקשות שהוגשו למשרד הפנים נועדו להגדיל את החיוב. עיריית אור יהודה מבקשת להפחית את הארנונה לעסקים בשיעורים של 2% עד 12%, בהתאם לסוג הנכס. עיריית אשקלון ביקשה להפחית את התעריף למסחר ב-3.05%, מהלך שמשמעותו בפועל ביטול העלייה האוטומטית עבור נכסים אלה.
הבקשות אינן נכנסות לתוקף באופן אוטומטי. כל שינוי חריג בצו הארנונה דורש את אישור שרי הפנים והאוצר, שיכולים לאשר את הבקשה במלואה, לאשר רק חלק ממנה או לדחות אותה. לכן, שיעורי ההתייקרות המופיעים בבקשות אינם בהכרח השיעורים שייגבו בפועל בתחילת 2027.
שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, תקף את הבקשות להעלאת התעריפים ואמר כי "גל העלאות הארנונה שמתחיל להיחשף הוא תמרור אזהרה למשק כולו. יותר מדי רשויות מקומיות התרגלו לראות בעסקים מקור תקציבי זמין, במקום להתייעל, לצמצם הוצאות ולנהל את כספי הציבור באחריות. קל להעלות ארנונה, הרבה יותר קשה לעשות את עבודת הניהול הנדרשת".
לדבריו, הארנונה המוטלת על עסקים בישראל גבוהה בכ-40% מהמקובל במדינות אירופה, וכל העלאה נוספת פוגעת ביכולת העסקים לצמוח, להעסיק עובדים ולהתחרות. "בסופו של דבר היא מתגלגלת גם למחירים שמשלם הציבור. אי אפשר לדבר על מאבק ביוקר המחיה ובאותה נשימה להעמיס עוד ועוד על המגזר העסקי", אמר.
תורג'מן קרא להתנות את אישור ההעלאות בהוכחת התייעלות מצד הרשות המקומית. לדבריו, "רשות שלא הוכיחה שהתייעלה, מיצתה חלופות וצמצמה הוצאות, לא תקבל אישור להעלות ארנונה". הוא הוסיף כי משרד הפנים נדרש לפרסם את הקווים המנחים לבחינת הבקשות. "כללים שמשפיעים ישירות על הכיס של העסקים והתושבים לא יכולים להישאר מוסתרים. בעלי העסקים אינם קופת החירום של הרשויות המקומיות, והעלאת ארנונה אינה תחליף לניהול אחראי".
התרעות פיקוד העורף