מחקר חדש של חברת הייעוץ BCG מזהיר כי הטכנולוגיות האמריקאיות והסיניות נעשות פחות תואמות זו לזו. תוכנה שנכתבה עבור שבבים אמריקאיים, למשל, לא תמיד יכולה לעבור בקלות לחומרה סינית. גם מודלים ושירותי ענן שזמינים במדינה אחת עשויים להיות חסומים או מוגבלים במדינה האחרת.
עבור חברות בינלאומיות, זו אינה רק בעיה טכנית. בחירה בספק AI מסוים עשויה לקבוע בעתיד לאילו שווקים החברה תוכל להיכנס, היכן יישמר המידע שלה ואילו מגבלות יצוא יחולו עליה. אפל כבר מספקת דוגמה לכך: בסין היא משתפת פעולה עם עליבאבא לצורך הפעלת שירותי הבינה המלאכותית שלה, בעוד שבמדינות אחרות היא נשענת על OpenAI.
לפי המחקר, נכון לעכשיו ארצות הברית מובילה בכסף ובכוח מחשוב. מאז 2023 גייסו חברות AI אמריקאיות כ-380 מיליארד דולר בהשקעות הון סיכון, לעומת כ-39 מיליארד דולר בסין. ב-2025 הגיעו השקעות חברות הטכנולוגיה האמריקאיות בתשתיות לכ-439 מיליארד דולר, כמעט פי שבעה מהסכום שהושקע בסין. BCG מעריכה כי ההוצאה האמריקאית עשויה לחצות ב-2026 את רף 800 מיליארד הדולר.
גם מרכזי הנתונים מעניקים לאמריקאים יתרון ברור. לפי המחקר, כוח המחשוב האמריקאי המותאם לעומסי AI גדול בערך פי שמונה מזה של סין. חברות כמו מיקרוסופט, אמזון וגוגל ממשיכות להשקיע סכומי עתק בשרתים, שבבים וחשמל כדי לעמוד בביקוש הגובר.
אלא שסין בחרה במסלול אחר. במקום להתחרות רק על המודל החזק ביותר, היא מפתחת מודלים זולים, פתוחים ונוחים להטמעה. במאי 2026, עלות השימוש במודל Kimi K2.6 הסיני הייתה נמוכה פי 6.6 מעלות השימוש במודל האמריקאי המוביל שנבחן במחקר -1.71 דולר למיליון טוקנים, לעומת 11.25 דולר.
הסינים גם סוגרים פערים במחקר. בין 2020 ל-2024 הייתה סין אחראית ל-78% ממשפחות פטנטי ה-AI שנבדקו, לעומת 7% בלבד בארצות הברית. בנוסף, מודלים סיניים פתוחים כבר עקפו בסוף 2025 את המתחרים האמריקאיים במספר ההורדות הכולל.
היתרון הסיני בולט במיוחד בהטמעה בעולם האמיתי. ב-2024 הותקנו בסין 54% מכלל הרובוטים התעשייתיים החדשים בעולם, וב-2025 כבר פעלו בה כ-2 מיליון רובוטים תעשייתיים, לעומת כ-400 אלף בארצות הברית. אף שצפיפות הרובוטים בסין עדיין נמוכה בכמחצית מזו שבארצות הברית, בקצב הנוכחי היא צפויה לעקוף אותה עד 2030.
המחקר בוחן גם כיצד מדינות אחרות מנסות להתמודד עם הפיצול. האיחוד האירופי מקדם תוכנית בהיקף של 200 מיליארד אירו להרחבת יכולות המחשוב הריבוניות ולהקמת 19 “מפעלי AI" עד 2027. אלא שהיקף ההשקעה המתוכנן של ספקיות הענן האמריקאיות בשנת 2026 בלבד גבוה ביותר מפי שלושה מהתוכנית האירופית הרב-שנתית.
הודו, לעומת זאת, מנסה להימנע מבחירה חד-משמעית בין המערכות. היא השוק השני בגודלו הן עבור OpenAI והן עבור Anthropic עם יותר מ-100 מיליון משתמשי ChatGPT שבועיים, ובמקביל משתפת פעולה עם ארצות הברית בתשתיות, עם אירופה בממשל ורגולציה, עם איחוד האמירויות בכוח מחשוב ועם סין במסגרות רב-צדדיות.
יש עוד מדינות רבות שמנסות לג'נגל בין הקטבים, אך עורכי המחקר מתריעים כי ככל שהמערכות האמריקאית והסינית מתרחקות זו מזו, מרחב התמרון שלהן מצטמצם. המלחמה הקרה של ה-AI עדיין מתנהלת בעיקר בתוך מרכזי נתונים ומעבדות מחקר, אך ההחלטות שמתקבלות שם עשויות לעצב את הכלכלה העולמית לשנים רבות.