מנהג יהודי עתיק יומין קובע שלא משנה מה שואלים אותך, יהודי טוב תמיד צריך לענות בשאלה משלו. ואני, כיהודי שומר מסורת, מקפיד להדר במנהג הזה במיוחד. זו הסיבה שכל פעם ששואלים אותי כמה זמן אני עובד ב"מעריב", במקום פשוט לענות באיזה מספר משעמם אני מקשה על השואל: "ברוטו או נטו?"
כי כמו שיודע כל מילואימניק, אולי באמת עברו כמעט שלוש שנים מאז השבעה באוקטובר ההוא, וגם בלוח השנה ובקורות החיים מופיע שאז הייתה 2023 ועכשיו כבר 2026. אבל כשמורידים מזה 400 ימי מילואים, מגלים שוותק של מילואימניק הוא קצת כמו תלוש שכר - הברוטו נראה מרשים, אבל הנטו מספר סיפור אחר...
מחיר המילואים
החוקרים מדגישים שאילו היו מתבססים על ממוצע האומדנים במחקרי עבר, ההשפעה על השכר לאורך זמן בשתי הקבוצות הייתה גבוהה בהרבה - סביב 16%-21%. וזה, תסכימו איתי, לא מעט כסף.
למה לא מספיק מודעים? כי הפגיעה הכלכלית הזו, שהיא כאמור די אינטואיטיבית עבור אנשים בגילי ה-30 וה-40 שכבר שלוש שנים רואים את הקולגות שלהם מתקדמים וצוברים ניסיון בזמן שהם דורכים במקום, די עוברת מעל הראש של המילואימניקים הצעירים בתחילת שנות העשרים לחייהם - אף שהם נפגעים ממנה לא פחות ואולי אפילו יותר. לא רק בגלל הסיבות והחישובים שמצוינים במחקר, אלא בגלל השנתיים שהם איבדו. כן, איבדו.
פגשתי במהלך שלוש השנים האחרונות לא מעט חבר'ה צעירים (לא שאני איזה זקן גדול, אבל בכל זאת, שלב אחר בחיים) שהיו בטוחים שהמילואים הבלתי נגמרים הם איזה שיחוק פיננסי. חלקם "רק" באו לכל הצווים והסבבים ושמחו על החשבון המתמלא עם כל מענק ומענק, וחלקם ממש עבדו בזה - עשו סיפוחים ליחידות אחרות, נשארו לסדר את הימ"ח אחרי שכולם השתחררו, התנדבו לקורסים והכשרות, העיקר לקבל עוד ימ"מים.
"אחרי הכל", הם הסבירו בהיגיון, "מה עדיף? לעבוד משמרות באיזה בר או חנות בשביל 5,800 שקל? משרת סטודנט בשביל 3,500? או לעשות שבוע שבוע במילואים, להרוויח 9,000 שקל בחודש, וזה עוד לפני שדיברנו על המענקים והפייטר?". ופה נמצא הכשל האינטואיטיבי.
כי ברובד הפשוט הם באמת צודקים, לא צריך תואר בכלכלה כדי לדעת ש-9,000 זה יותר מ-5,800 והרבה יותר מ-3,500, ובשנים האלה זה הפרש משמעותי. תכל'ס, גם בגיל יותר מבוגר 9,000 שקל הם לא סכום שהולך ברגל. אז מה בכל זאת הבעיה פה? שנקודת ההשוואה לא נכונה.
בחור בן 22 שעכשיו סיים את הסדיר והמשיך ישר לשנתיים שלוש של מילואים (עם הפסקות ל"שגרה" פה ושם) שבהן הוא הרוויח 9,000 שקל לחודש, לא עשה את זה במקום השנתיים שבהן הוא ירוויח 5,800 שקל. הרי את הטיול הגדול לדרום אמריקה, שבמהלכו חצי שנה הוא לא יעבוד, הוא עדיין יעשה, וגם את הלגור בתל אביב ולמלצר בפלורנטין הוא יעשה, ואת ההפסקה לשנה א' של התואר ואת עבודת הסטודנט בשביל להיכנס לתעשייה. את כל אלו הוא עדיין יעשה - כי זה המסלול של תחילת הקריירה במדינת ישראל, והמסלול הזה לא בוטל - הוא רק נדחה.
במקביל, הצד של סוף הקריירה לא ממש השתנה. הפרישה לפנסיה עדיין תהיה באותו גיל, וגם השנים שלפניה, שבהן הגוף כבר עייף ואתה קצת מוריד את הרגל מהגז ומאט את מרוץ הקריירה, יישארו די איפה שהן. בגיל שישים לא ממש ישנה לגוף שלך אם לפני ארבעים שנה עשית שנתיים מילואים, זה לא מה שיגרום לו למשוך עוד קצת - אם כבר, להפך.
אז מאיפה בדיוק בקריירה ירדו אותן שנתיים מילואים מחרבות ברזל, או איך שלא קוראים למלחמה הזו בימינו? בדיוק, מהאמצע. משיא הקריירה. ברור שזה לא יהיה המסלול של כולם. יהיו מי שיוותרו על הטיול, ידחו פחות שלבים או יעבדו עד גיל מאוחר יותר. אבל אצל רבים מהצעירים שהפכו את המילואים ל"מקצוע" בשנים האחרונות, שיא הקריירה האמיתית שלהם פשוט יהיה קצר יותר.
וכאן ההשוואה כבר מתחילה להיות כואבת. כי אם אנחנו לוקחים בחשבון שאותם מילואימניקים לא הפסידו שנתיים של להיות עוזר הוראה באוניברסיטה או ברמן בשוק בשכר מינימום, אלא את השכר הממוצע במשק, פתאום המתמטיקה קצת מתחלפת - לפי נתוני הביטוח הלאומי, השכר החודשי הממוצע לשכיר במחצית הראשונה של 2025 היה 15,098 שקל, וזה, לפחות מאיך שאני רואה את הדברים, קצת יותר מ-9,000. השכר החציוני אומנם היה נמוך יותר, אבל גם הוא מעל 9,000.
וזה לא נגמר כאן. השכר הממוצע הוא, באופן מתבקש למדי, ממוצע. כזה שכולל שקלול של כל משרות השכירים במשק, ובין היתר גם משרות של ברמנים ובחורים צעירים בני 25. אבל כבר סיכמנו שהשנים החסרות הן בשיא הקריירה, וזה כבר הופך את ההשוואה לכואבת הרבה יותר.
כי זה נכון שבשנות ה-20 לא מרוויחים משהו גם ככה (8,669 שקל בממוצע לפי הביטוח הלאומי), אבל בשנות השלושים השכר כבר משתפר משמעותית (16,142 שקל בממוצע), בארבעים הוא מזנק (19,631 שקל בממוצע), ולשיא הקריירה והשכר אנחנו מגיעים רק בשנות החמישים (20,287 שקל בממוצע), ומשם מתחילה הדעיכה בשכר עד הפנסיה (14,676 שקל בממוצע).
כשרואים את המספרים האלו ומשווים אותם לשכר בסיס של מילואימניק בן 22, מבינים שלהחליף שנתיים עם משכורת של 20 אלף שקל ב־9,000 שקל לחודש זה לא דיל משתלם במיוחד.
קטנה לסיום
אגב, אותו היגיון בדיוק נכון גם לגבי שירות החובה. המחיר האמיתי שאנחנו נותנים למדינה כשאנחנו מתגייסים לגולני או תקשוב הוא לא השנתיים שלוש שבהן היינו בני 19 ובמקום ללכת לפסטיבלים, לטוס לטיול או מה שזה לא יהיה שצעירים בני 19 בהולנד או בטקסס עושים, רצנו על ג'בלאות, שמרנו בש"ג וכבשנו עיטורים.
התרעות פיקוד העורף