התחנה, שמפעילה ארבעה כורים ומספקת חלק גדול מהחשמל במדינה, לא הושבתה לחלוטין כבר יותר מארבעים שנה. לפי רויטרס, הרשויות ביקשו מהציבור להפחית את צריכת החשמל בשעות השיא, בזמן שהמדינה נערכת לימים של כ-40 מעלות וליבוא חשמל יקר, שעלותו מוערכת ב-100 עד 200 מיליארד פורינט, כ-315 עד 630 מיליון דולר.
המשבר הנוכחי מגיע ברגע רגיש במיוחד עבור הונגריה. לאחר שנים של צמיחה חלשה, אינפלציה גבוהה, שחיקה בשירותים הציבוריים ועימות ממושך עם האיחוד האירופי, שהוביל להקפאת מיליארדי אירו שנועדו להשקעות ולפיתוח. כעת, דווקא כשהבצורת חושפת את התלות בתשתיות האנרגיה ואת הפגיעות של המשק, מנסה המדינה לשנות כיוון.
ירושת אורבן
לדבריו, בין בודפשט שמכירים התיירים לבין המציאות שבה חיים ההונגרים יש פער משמעותי. "בעוד התיירים נהנו ממדינה יפה וזולה יחסית, אזרחים רבים התמודדו עם אינפלציה גבוהה, שחיקה בשירותים הציבוריים ומחלוקות פוליטיות שהשפיעו ישירות על מצבה הכלכלי של המדינה", הוא אומר למעריב.
ואכן, השנים האחרונות לא היו שנים טובות לכלכלה ההונגרית. לאחר ההתכווצות בתקופת הקורונה חזרה הכלכלה לצמוח, אך משבר האנרגיה באירופה בעקבות מלחמת רוסיה-אוקראינה והזינוק במחירים בלמו את ההתאוששות. בשנת 2023 נכנסה הונגריה למיתון, וב-2025 צמח התוצר ב-0.5% בלבד.
"התמ"ג לנפש אמנם המשיך לעלות בהדרגה והגיע לכ-26 אלף דולר" מסביר הרש, "אך קצב ההתכנסות של הונגריה למערב אירופה נותר איטי יחסית. במקביל, החוב הציבורי התייצב סביב 75% מהתוצר, בעוד שהגירעון התקציבי נותר גבוה מהמקובל באיחוד האירופי".
אלא שהבעיה לא הייתה רק התגובה למשברים החיצוניים. במשך שנים ניהל אורבן מאבק מול מוסדות האיחוד האירופי סביב עצמאות מערכת המשפט, שלטון החוק וטענות לשחיתות. המחלוקת תורגמה בסופו של דבר לכסף, כאשר כאמור בריסל הקפיאה תקציבים שנועדו לתשתיות, תחבורה, חדשנות ופיתוח אזורי. "עבור כלכלה בגודלה של הונגריה, מדובר היה במכה משמעותית להשקעות ולצמיחה, שאכן פגעה בה ועצרה התקדמות", אומר הרש.
הקפאת הכספים פגשה מערכת ציבורית שסבלה ממילא מהשקעות חסרות. מערכת הבריאות מתמודדת עם מחסור בכוח אדם, ציוד ישן ותורים ארוכים, ומערכת החינוך סובלת ממחסור במורים ומשכר נמוך. הרש מכיר את מצב בתי החולים גם מניסיונו האישי. "בתי חולים רבים פעלו עם ציוד מיושן, ואני בהחלט יכול להעיד על כך, לצערי", הוא אומר.
החולשה בשירותים הציבוריים אינה רק בעיה חברתית. חינוך ובריאות משפיעים על איכות כוח העבודה, על הפריון ועל יכולתה של מדינה למשוך ולשמר עובדים מיומנים. לכן גם הזרמה של מיליארדי אירו לא תוכל, לבדה, למחוק שנים של הזנחה או להבטיח שהונגריה תתקרב במהירות לרמת החיים במערב אירופה.
זריקת המרץ מאירופה והמוקש של תחנת הכוח
ובכל זאת, חילופי השלטון כבר שינו את האופן שבו המשקיעים מסתכלים על המדינה. שוק האג"ח ההונגרי נהנה בחודשים האחרונים מעלייה באמון, הפורינט התחזק לפרקים, והשווקים החלו לבחון מחדש את האפשרות שהונגריה תתקרב למוסדות האירופיים ואף תפעל בעתיד להצטרפות לגוש האירו.
עם זאת, הדרך לשיקום עדיין ארוכה. השבתת תחנת פאקש ממחישה עד כמה גם משבר חיצוני ומהיר יכול להכביד על תקציב שכבר נמצא תחת לחץ, לייקר את יבוא החשמל ולדחות השקעות בתחומים אחרים. גם תחזיות הצמיחה מצביעות בינתיים על שיפור מדוד בלבד: לפי הנציבות האירופית, כלכלת הונגריה צפויה לצמוח ב-1.8% ב-2026 וב-2.1% ב-2027, בעוד שהגירעון והחוב הציבורי צפויים להישאר גבוהים יחסית.
המשמעות היא שהממשלה החדשה תידרש לבצע רפורמות פיסקליות, לשפר את יעילות השירות הציבורי, להגדיל את ההשקעה בחינוך ובבריאות ולהחזיר את אמון המשקיעים לאורך זמן. "השאלה הגדולה היא האם הציבור, שמחכה לשינוי משמעותי בחייו, יוכל לקבל כעת מהלכים שיפגעו עוד באיכות חייו", אומר הרש. "הממשלה תצטרך לנווט בין סבך הדברים, וזה לא יהיה פשוט".
בסופו של דבר, סיפורה של הונגריה ממחיש כיצד כלכלה אינה נמדדת רק במספר התיירים או ביופייה של עיר הבירה. היא תלויה גם באמון המשקיעים, באיכות המוסדות, ביחסים עם שותפותיה הבינלאומיות וביכולתה של הממשלה לייצר סביבת צמיחה יציבה.
"אם הממשלה החדשה תצליח להשלים את הרפורמות, לשחרר את כספי האיחוד האירופי ולהחזיר את הונגריה למסלול של השקעות וצמיחה, ייתכן שהמדינה לא תהיה רק יעד אהוב לחופשה" מסכם הרש, "אלא גם אחת הכלכלות המעניינות ביותר במרכז אירופה בשנים הקרובות".
התרעות פיקוד העורף