בימים האחרונים נחשפנו לדיווחים על יוזמה חדשה ומדאיגה במסדרונות האוצר, שלפיה נבחנת תוכנית להפחתת שיעור ההפקדות המנדטוריות לחיסכון הפנסיוני של העובדים. המטרה? להגדיל את השכר הנזיל המשולם לכם בטווח הקצר, וזאת מבלי להטיל עלויות שכר נוספות על המעסיקים ומבלי להרחיב את ההוצאה התקציבית של המדינה. על הנייר, בסביבה כלכלית של ריבית גבוהה ויוקר מחיה חונק, זה נשמע כמו חבל הצלה שמגדיל את ההכנסה הפנויה. בפועל? זוהי סוכרייה מורעלת.
שוב, כפי שראינו לא פעם בעבר, למשל בהתנגדות הפופוליסטית והממושכת להעלאת גיל הפרישה לנשים, יש באוצר ובמקומות נוספים מקבלי החלטות שסובלים מקוצר ראייה כרוני. הם חושבים פוליטיקה, חושבים על הטווח הקצר ועל השקט התעשייתי של מחר בבוקר, במקום לחשוב על מה שבאמת טוב לאנשים בטווח הארוך.
החיסכון הפנסיוני שלכם הוא לא סתם עוד קופה קטנה בצד, הוא מבוסס על האפקט החזק ביותר בעולם הפיננסי, אפקט הריבית דריבית. אלברט איינשטיין לא במקרה כינה את הריבית דריבית "הפלא השמיני של העולם". כשהכסף שלכם יושב בקרן הפנסיה, הפקדה המבוצעת בגיל צעיר מתרבה פי כמה וכמה עד הפרישה בזכות התשואה המצטברת. כשאתם מורידים אפילו אחוז אחד בודד משיעור ההפקדה החודשי שלכם, הנזק לצבירה הסופית אינו רק הסכום הנומינלי שלא הופקד; אתם גודעים את כל התשואה שהסכום הזה היה מניב עבורכם לאורך עשרות שנות עבודה.
מי שיחטוף את המכה הקשה ביותר ממהלך כזה הם החוסכים הצעירים. בעולם ההשקעות יש כלל ברזל: זמן בשוק מנצח תזמון שוק. לצעירים בתחילת דרכם המקצועית יש את הנכס היקר ביותר בשוק ההון - זמן. סימולציות פיננסיות מראות כי ויתור על אחוז אחד בלבד מההפקדה החודשית עשוי לרסק את סך הקצבה החודשית בפרישה בשיעור ניכר של 5% עד 10%.
בנוסף, אל תשכחו שקרן הפנסיה שלכם כוללת גם מנגנון ערבות הדדית המספק כיסויים ביטוחיים לאובדן כושר עבודה ולקצבת שארים. עלות הכיסויים הללו מנוכה אוטומטית מתוך סך ההפקדות החודשיות לקרן. מכיוון שעלות הביטוח היא סכום אבסולוטי הנגזר מהגיל ומהשכר, הקטנת ההפקדה הכוללת גורמת לכך שאחוז גבוה יותר מהכסף יופנה לכיסוי ביטוחי, ורכיב החיסכון הטהור ייפגע בצורה חריפה אפילו יותר. במקרה הרע, הפחתה כזו אף עלולה להוביל לעדכון השכר המבוטח כלפי מטה, דבר שיפגע ישירות בקצבה המשולמת במקרה של נכות או פטירה, חלילה.
ברמת המאקרו, המהלך הזה הוא הפקרות פיסקלית. כשהחוסכים של היום יגיעו לגיל פרישה עם יחס תחלופה נמוך - הפער בין השכר לקצבה - וצבירה שאינה מאפשרת קיום בכבוד, המדינה תיאלץ להרחיב את תשלומי הקצבאות וגמלאות השלמת ההכנסה מטעם הביטוח הלאומי. הממשלה פשוט מעבירה את הנטל התקציבי מההווה אל העתיד.
אז מה עושים עכשיו? לא נופלים בפח. במקום להתפתות לטריקים קצרי טווח, התפקיד שלנו כמשקיעים וכחוסכים נבונים הוא להבין את חוקי המשחק. למעשה, במצב הקיים, עובדים אף רשאים להגדיל באופן יזום את הפקדתם לקרן ל-7% כדי למקסם את החיסכון וליהנות מהטבות מס מוגדלות. זהו הצעד החכם באמת.
אל תיתנו לשיקולים פוליטיים צרים להקריב את העצמאות הכלכלית שלכם בגיל פרישה. כי בסופו של דבר, כשמסך העשן של "עוד כמה שקלים בנטו" יתפוגג, אתם תגלו שאין ארוחות חינם. פיקחות תמיד מנצחת בהלה, ושמירה על שיעורי ההפקדה היא הדרך היחידה להבטיח את העתיד שלכם.
התרעות פיקוד העורף