"בשנים האחרונות עורכי דין לקחו את החוק לידיים וממש חטפו אותו והשתמשו בו ככלי להוצאת כספים", ציין קארה. "ראינו מקרים של עשרות עורכי דין סדרתיים שעובדים עם תובעים סדרתיים ביחד שכל המטרה שלהם היא להגיש תביעות כנגד בעלי עסקים ב-2.5 מיליון ש"ח על הפרעות אזוטריות. לדוגמא הגישו תביעות בישראל על אתרי אינטרנט שלא היו נגישים, הצהרת נגישות באינטרנט שלא מופיע שם מה הסדרי הנגישות אצל בעל העסק. לדוגמא יש שירותי נכים או אין שירותי נכים. בגין הצהרת הנגישות באינטרנט הגישו תביעות נגד בעלי העסקים תוך שהם יודעים כשהם מנחיתים את התביעה הזו הם יודעים שעלויות ההתגוננות של בעל העסק יהיו כל כך גבוהות שעדיף לו להסתדר בפשרה של כמה עשרות אלפי שקלים", הסביר קארה את המלכוד שלדבריו נוצר עבור בעלי העסקים.
עוד אמר: "בחלק מהמקומות היו שירותי נכים, בכל המקומות האלה הסדרי הנגישות עובדים בפועל, פשוט באתר האינטרנט לא הופיעה אצלם הצהרת נגישות. חשוב להבין אבל למשל שמתווך נדל"ן אין לו שום צורך בהצהרת נגישות. ראינו עו"ד אחד שהגיש עם גברת משדרות יותר מ-80 תביעות ייצוגיות כנגד מתווכי נדל"ן על זה שלא מופיעה הצהרת הנגישות באינטרנט - הם בכלל פטורים מזה. היא לא הכירה את עו"ד, לא ידעה שמגישים בשמה תביעות".
"עורכי דין סחטנים התלבשו על הפרצות הקטנות"
בהמשך הציג קארה את החוק שיזם להגבלת תביעות ייצוגיות נגד עסקים קטנים: "אנחנו עם חקיקה שהיא חריגה בהשוואה לרמה הבין-לאומית. על הפרצות הקטנות הללו התלבשו עורכי דין סחטנים. מתוך 3,500 תביעות 90% מהם היו הונאה אחת שלמה. החוק שלנו בא ואומר שצריך להגן על צרכן קטן מפני תאגיד ענק. אנחנו הולכים להחיל עכשיו בחוק שעסק של עד שני מיליון שקלים מחזור שנתי יהיה מוגן לחלוטין מפני תביעה ייצוגית. לעומת זאת, כלפי כל בעלי העסקים תהיה פנייה מוקדמת במידה ואנחנו רוצים לתקן הפרה. יהיו מחויבים להגיש פנייה מוקדמת. למה להטריד את בית המשפט? אם בעל העסק יתקן את ההפרה ואכן הייתה הפרה, הוא ישלם 2,000 שקלים ובזה תם האירוע".
התרעות פיקוד העורף