מהפכת תוחלת החיים בישראל נמשכת: תוחלת החיים של גברים בני 67, גיל היציאה לפנסיה שאליו מגיעים מרבית הגברים, הגיעה ל־18.4 שנים, בעוד תוחלת החיים של נשים בנות 62 עומדת לפי הנתונים האחרונים של הלמ"ס על 25.2 שנה.
גיל זקנה הוא 65 ומעלה, וגיל זקנה מופלגת עומד על 85 ומעלה. תוחלת החיים של גברים יהודים בני 85 מגיעה ל־6.9 שנים ושל נשים יהודיות בנות 85 ל־7.6 שנים. את הנתונים האלה אפשר לזקוף לטובת מערכת הבריאות המצוינת של ישראל, בין הטובות בעולם ובמחיר שווה לכל נפש; לירידה בהיקף העישון, בעיקר בחברה היהודית; לעלייה בהיקף ההשכלה (נמצא קשר ישיר בין מידת ההשכלה לתוחלת החיים); ולנורמה החדשה שמתפתחת למניעת בדידות באמצעות "זוגיות פרק ב'", שכן יש הטוענים כי בדידות גורמת לקיצור תוחלת החיים כמו עישון סיגריות.
תוחלת החיים של כלל האוכלוסייה עלתה בשני העשורים האחרונים בבין 3 ל־4 שנים; ב־30 השנים האחרונות בבין 5 ל־7 שנים; וב־50 השנים האחרונות בבין 10 ל־12 שנים. אפשר לומר כי בכל דור ישנה עלייה בתוחלת החיים של כשש שנים - שש שנים נוספות לעומת ההורים ועוד 12 שנים לעומת הסבים והסבתות. תוספת זו מצריכה עוד ועוד מקורות כספיים לעת זקנה. נדרש תכנון כספי מדוקדק לצרכים המתגברים. ובעוד עם חלק מהמחלות המדע מצליח להתמודד היטב, נתקלים במקביל, בשל העלייה בתוחלת החיים, במחלות שמרבית הציבור לא חלה בהן קודם לכן. בישראל ישנה ירידה דרסטית במוות ממחלות סופניות מוכרות וידועות; במקומן מופיעה מחלת הדמנציה, שבדורות הקודמים כלל לא הגיעו אליה מפני שהזקנים כבר עברו קודם לכן לעולם שכולו אמת.
2
בין 1996 ל־2022, שנות דור בערך, שיעור המתים ממחלת הסרטן ירד מ־248.6 לכל מאה אלף איש ל־164.9; מוות ממחלות לב ירד מ־197.4 למאה אלף ל־49.4 למאה אלף; מוות עקב סוכרת מ־52.3 ל־35.7; מוות כתוצאה ממחלות כלי דם במוח מ־119.6 ל־29.8. נתונים אלה הם ציון לשבח לרפואה הישראלית. רק במחלות זיהומיות נרשמה עלייה מ־20.2 לכל מאה אלף איש ל־36.5 לכל מאה אלף. הסיבה העיקרית היא השימוש הגובר באנטיביוטיקה, המביא ל"חיידקי על" חסינים, יחד עם צפיפות המיטות בבתי החולים.
שיעורי התמותה ממחלת הסרטן בישראל נמוכים בהרבה מהממוצע במדינות ה־OECD, שם נרשמים 197.5 מקרי מוות מסרטן לכל 100,000 איש, ו־114.3 מקרי מוות ממחלות לב לכל 100,000 איש. התמותה מסוכרת בישראל גבוהה יותר (30.8 לכל 100 אלף איש ב־OECD) וממחלות זיהומיות אפילו עוד יותר (13.6 לכל 100 אלף איש ב־OECD). תוחלת החיים של גברים בישראל נמצאת במקום השביעי ב־OECD, כמו באוסטרליה, יפן ואיסלנד. תוחלת החיים של הנשים במקום השמיני בעולם.
אריכות הימים מביאה כאמור למפגש עם דמנציה, שנחשב בעבר נדיר. המוות מדמנציה עלה בשנת 2022 לשיעור של 8.3 לכל 100,000 לעומת 2.3 בלבד בשנת 1998 – זינוק של 263%. העלייה בתוחלת החיים מביאה גם לעלייה במקרי המוות ממחלת האלצהיימר (2.7 נפטרים לכל 100,000 - עלייה של 65%). מנגד, מספר הנפטרים מפרקינסון ירד ב־8% באותה תקופה ל־1.8 לכל 100,000.
מחלות אלה, שהן תוצאה ישירה של העלייה בתוחלת החיים, מטילות נטל כבד על משפחות, שנדרשות לטפל בנזקי השכחה ונזקקיה: הזקנה, העייפות, הירידה בכושר הקוגניטיבי והמצב הבריאותי הכללי, המידרדר ככל שמתבגרים. בגיל 65 נשים צפויות לחיות בהמשך חייהן 11 שנים במצב בריאותי ירוד חלקית, וגברים בגיל 65 צפויים לחיות 7.6 שנים במצב תפקודי ירוד חלקית. זקן או זקנה סיעודיים יצריכו מהמשפחה להפריש מדי חודש סכום ממוצע של 35,000 שקל כדי לשמור על כבודם ברמה סבירה. לעיתים זקוקים למטפלים ועוד נותני שירות.
3
בכלל, משפחות עלולות לפשוט רגל בניסיונן לשמור על כבוד זקני המשפחה. משרד האוצר, שנמצא בחוסר במקורות בגלל המלחמה האדירה לאחר שנתן מעין צ'ק פתוח למערכת הביטחון, מחפש כעת דרכים לחסוך בהוצאות, ונראה כי התוכנית הבאה היא צמצום ההטבות לאוכלוסייה החוסכת לפנסיה וליום סגריר. האוצר מקווה לחסוך 3 מיליארד שקל בשנה, אולי אפילו יותר, באמצעות רפורמה שלמה בתחום החיסכון הפנסיוני - כמובן הכל לאחר הבחירות, לאחר שייבחר שר אוצר חדש.
היות שמדרגות מס הכנסה ונקודות הזיכוי מוקפאות כדי לממן את המלחמה, מה שגורר שיעורי מס גבוהים יותר בפועל, האוצר שוקל להפחית את הפרשת החובה לפנסיה מ־18.5% מהשכר ל־14%. הנטו יעלה מיידית, הפנסיה העתידית תרד ומצוקת המזדקנים תגבר. עוד ישנה כוונה לצמצום הפטור ממס רווחי הון בקצבאות, וביטול ההטבות במסגרת תיקון 190 לפקודת מס הכנסה. כיום אפשר להפוך חלק מהחיסכון שלכם לקצבה לעת זקנה, ללא מס, מעל גיל 75 אין גם מס רווחי הון. האוצר מבקש להטיל מס בשעור ריאלי של 25%, כאילו כדי להוות תחרות לקרנות נאמנות, קופות גמל ופקדונות. המוסדיים כמובן ישמחו שכסף יזרום אליהם על חשבון חברות הביטוח. השינוי יבטל למעשה את ההטבות במסלול זה, והציבור ייאלץ למצוא דרכים אחרות לחסוך.
מה על הציבור לעשות? החל משנות ה־50 לחייכם, לאחר שמשק הבית גידל ילדים שהגיעו בדרך כלל לבגרות והצלחתם לעמוד על הרגליים מבחינה כלכלית, ישנם מספר צעדים שאפשר לנקוט כדי שלא ליפול למעמסה על המשפחה, החברה או שירותי הרווחה. הצעד הראשון: הגדילו את שיעור החיסכון הפרטי, שכן הסתמכות על הכנסות מפנסיית חובה אינה מספיקה. אפשר לבצע השלמות באמצעות קופות גמל להשקעה שנמצאות בדרך כלל במערכת חברות הביטוח, עוד בטרם יורעו התנאים. כדאי לעמוד מול המעסיק על הזכות לקרן השתלמות, שבצידה הכנסה פטורה ממיסים.
בנוסף, כדי להבטיח שיעור חיסכון לצורכי העתיד, יש לדחות את גיל הפנסיה ככל האפשר – הן כדי להבטיח הכנסה שוטפת לאורך שנים והן על מנת להבטיח בריאות בשל הימנעות מבדידות אצל חלק מהציבור. אם בכל זאת המעסיק מוציא אותכם לפנסיה – זכותו - עדיף שתחפשו מבעוד מועד מקום עבודה חלופי המתאים לכישוריכם. כמובן, הבעיה היא שכישורים שהיו רלוונטיים קודם לכן עלולים להיות חסרי תועלת לעת זקנה.
מכאן שלימוד והכשרה מקצועית רלוונטית למשק הישראלי הדינמי היא חיונית, וכל כמה שנים יהיה עליכם להשקיע בלימודים נוספים ולאסוף כמה שיותר יכולות לאורך שנים כדי להישאר ברי תחרות מול הצעירים והוותיקים שעדיין בשוק העבודה. ואם בכל זאת לא מוצאים מקום עבודה - להפוך לעצמאים. בישראל כ־487,000 עצמאים, שכ־71% מהם מעסיקים בעסק רק את עצמם. אם אתם המעסיקים של עצמכם, אף אחד לא יכול לפטר אתכם - אבל יש צורך בהתמדה ומשמעת עצמית, למידה על ציר הזמן, התעניינות וסקרנות אינסופיות תוך מתן שירות משביע רצון.
4
השקעת חסכונות בשוק ההון היא חיונית להגדלת שיעור ההון העצמי של התא המשפחתי. הפחדנים מעדיפים אפיקים סולידיים יתר על הצורך, באפיקים המניבים תשואה נמוכה לאורך שנים. אומנם אין סיכון, אבל גם אין מספיק רווח לבסס את צורכי האוכלוסייה, שתוחלת החיים שלה עולה ללא הפסקה. אין ברירה, על כל אחד ללמוד ככל יכולתו את שוק ההון, להתייעץ, ללכת לבתי ספר להשקעות, לפגוש יועצים ברישיון בבנקים ובבתי השקעות ולקחת סיכון כדי להגדיל את ההון שלו תזקקו. נכון, על פי המודל הצ'יליאני יש להפחית את ההשקעות המסוכנות שאינן סולידיות ככל שהגיל עולה, אך גם פה לא צריך להגזים. סיכון מה בשל העלייה בתוחלת החיים הפך לחובה.
אגב, נושא רגיש הוא העזרה לצאצאים. איזה הורה אינו מבקש כי ילדיו שהקימו קן משפחתי יזכו לדירה משלהם? עזרה לילדים היא טובה וחשובה, אבל על הנדיבים לזכור כי הם עלולים להגיע למצוקה כלכלית בגיל מופלג, וככל שיזדקנו יידרשו לעזרה של מטפלות, מטפלים, תרופות, מכשירים וסיוע, לפעמים של שניים־שלושה תומכים ביממה כדי לשרוד בזקיפות קומה. עדיף שתשאלו לאיזה גיל הגיעו הוריכם, שכן חלק מתוחלת החיים היא גנטית, מעבר לעלייה בשל המהפכה הרפואית. תוחלת החיים של גבר יהודי וגם של אישה יהודייה בני 95 עומדת על 3.5 שנים - שנים מאוד יקרות מבחינה כספית. את הכסף וההון שצברתם אל תבזבזו על SHOW OFF ותפאורות חסרי חשיבות. עדיף להשקיע בשימור המוח ובנייתו, באמצעות למידת שפות והתעקשות להתמודד עם האתגרים הטכנולוגיים - עם עזרה ובהמשך בכוחות עצמכם.
תוחלת החיים בישראל היא ברכה, אך מימוש הפוטנציאל שלה דורש מעבר מודע מתפיסה פסיבית לתפיסה פרואקטיבית. ניהול פיננסי מושכל ומחושב, שמירה עקבית על כושר גופני ותזונה נכונה, למידה מתמדת ואימוץ טכנולוגיות חדשות הנולדות מיום ליום - כל אלה הכרחיים להבטחת איכות חיים, כבוד ועצמאות בשנים המתווספות. כ־34% מבני ה־65 ומעלה ו־42% מבני ה־75 ומעלה חשים בדידות. כ־23% מהזקנים מתגוררים בגפם, כ־61% מהם נשואים ועוד 22% אלמנות ואלמנים. כ־32% מ־712,000 הנשים הזקנות חיות בגפן, לצד כ־13% מ־574,000 הגברים הזקנים.
ההתלבטות תהיה בין הישארות בתוך המשפחה שלה סייעתם לאורך חייכם, למעבר לדיור מוגן בעלות של מאות אלפי שקלים לשנה. יש לכם את הכסף הזה? על סיעוד וביטוח הסיעוד שנעלם לא דיברנו. האם העמקתם באוריינות דיגיטלית? האם השקעתם נכונה לאורך השנים? האם לא הגיע הזמן להעמיק ברזי שוק ההון, עם כל הסיכון הכרוך בכך? כל זאת בטרם חלילה תחלו בדמנציה. לפחות אז לא תבחינו בהרעת התנאים שמשרד האוצר מתניע.
התרעות פיקוד העורף