"נתחיל בעולם המס", אמרה והוסיפה: "הם עוזבים ולא משלמים מס בישראל, משלמים מס למדינה אחרת ואנחנו מפסידים את תשלום המס. נזכור, 20% מהאוכלוסיה משלמת 80% מהמיסים. כבר בבסיס יש לנו אובדן מס. אבל הבעיה הרבה יותר חמורה ברמה הכלכלית, כי אם נסתכל מי האוכלוסייה שעוזבת: אקדמאים, אנשי הייטק, כאלה שהרבה נמצא בראש, בשכל וביכולות שלהם. אנחנו מייצאים את היכולות האלה, שמהוות בסיס לכלכלה הישראלית".
בהמשך הזהירה ירון אלדר כי הנזק אינו מסתכם בהכנסות שאובדות בטווח הקצר, אלא עלול לפגוע ביכולת הצמיחה של ישראל לאורך שנים ואף להשפיע על הדורות הבאים.
"אנחנו מייצאים את היכולות האלה, שמהווים בסיס וקטר לכלכלה הישראלית, והם כבר לא יהיו פה", אמרה בדאגה. "אנחנו מייצאים את העתיד הכלכלי שלנו למדינות אחרות. אם נחזור אחורה, לשנות ה90', מה תמך בכלכלה שלנו? העלייה מברית המועצות שהביאה הרבה ידע לארץ. עכשי וזה הכיוון ההפוך ואנחנו מייצאים את זה. ההשפעה היא לא רק מיידית, אלא היא גם לדורות הבאים. אם לא נצליח לעצור את זה ולהשיב אותם לארץ - אין לי ספק שזה ישפיע על יכולת הצמיחה של המדינה בעתיד".
"אנחנו מייצאים את העתיד הכלכלי שלנו למדינות אחרות"
ירון אלדר התמקדה באוכלוסיות שלדבריה מהוות מנוע מרכזי של המשק הישראלי, ובהן יוצאי יחידות טכנולוגיות, אנשי הייטק ואקדמאים בכירים.
"בעיניי העתיד של מדינת ישראל הוא באותו חייל של 8200, ומה שקורה שאנחנו מאבדים את האוכלוסייה של 8200, אנשי ההייטק, האקדמאים הבכירים שהם לא אלו שעובדים. לא מדובר רק בבעלי הממון", הבהירה.
לדבריה, מעבר של יזמים ואנשי טכנולוגיה לחו"ל אינו פוגע רק במס שישולם על הכנסותיהם הנוכחיות, אלא גם מגדיל את הסיכוי שהחברות, המוצרים והאקזיטים הבאים שלהם ייווצרו מחוץ לישראל.
"בסוף המס הוא לא על הכסף, אלא על הרווחים על הכסף, נבין מה אנחנו מפסידים, למשל המס על האקזיטים שלהם, ואם מסתכלים על העתיד ההפסד שלנו יותר גדול והם גם חלק מהאוכלוסייה הזו". עוד ציינה: "איש הייטק בכיר, שעשה אקזיט ועכשיו מחליט שאת הבא הוא יעשה שארה"ב, זה הפסד יותר גדול למדינת ישראל ולעתיד שלנו".
בהמשך הבחינה בין עזיבת בעלי הון, שנכסיהם יכולים להישאר מפוזרים בעולם, לבין עזיבת בעלי ידע, שמעבירים איתם גם את היכולת לייצר חדשנות ותעסוקה.
"השכל שלו נמצא במקום שהוא נמצא, ולכן כשהוא עובר הוא מייצר את האקזיט הבא שלה או המוצר הבא כבר בארה"ב וללא קשר אלינו בישראל", הוסיפה על ההפסד של המדינה מעזיבת אנשי ידע. "אנחנו עוסקים בשני אוכלוסיות שהן משיקות, אבל לא זהות, יש את הצד הראשון שהם בעלי ההון שההון שלהם יכול להיות בכל מקום. אבל כשהם עוזבים את ישראל הרווחים העתידיים שלהם על ההון הזה לא ימוסו בישראל. יש את הצד השני וזה השכל, הראש והידע שכשהוא יוצא מכאן, המשך הייצור שלו יהיה במדינה אחרת".
ירון אלדר ציינה כי חלק מהעוזבים פונים למרכזי הייטק בארצות הברית, בעוד אחרים בוחרים במדינות קרובות יותר או ביעדים המציעים איכות חיים ועלויות מחיה שונות.
"כמו שאני רואה, ולא עשיתי מחקר, ראיתי אנשים כמובן לארה"ב, ואף סיפרו לי על קהילת ההייטק באוסטין טקסס שהולכת וגדלה". עוד ציינה: לצד זאת, יש קהילה שעוזבת ליוון, לקפריסין, לספרד משיקולי חיים. אתם יודעים כמה מהקבוצה הזו חיים בתאילנד היום? גם בעלי ההון וגם ההייטקיסטים".
לסיום נשאלה אם בעלי הידע וההון שעזבו עשויים לשוב לישראל. לדבריה, שינוי במציאות עשוי לצמצם את קצב העזיבה ואף להחזיר חלק מהם, אך הפתרון אינו מצוי רק במדיניות המס.
"התשובה היא לא בעולם המיסים, אבל אני חושבת הקבוצה הזו תרגיש שינוי בחלק הזה - יהיו מי שיחזרו ותהיה פחות עזיבה".
התרעות פיקוד העורף