פטל סבור כי לעמדה הזו יש בסיס רציונלי. "אם הוצאה של העסק יצרה לבעליו טובת הנאה פרטית, רשות המסים מבקשת למסות את אותה הטבה", הוא מסביר. מבחינת הרשות, יש להפריד בין הפעילות העסקית לבין הצריכה הפרטית, ולא לאפשר להוצאה מוכרת לייצר במקביל רווח אישי שאינו מדווח.
"נטל בירוקרטי כמעט בלתי אפשרי"
אלא שהקושי המרכזי נמצא ביישום. מרבית בעלי העסקים אינם מחזיקים כרטיס נפרד לכל סוג הוצאה. אותו כרטיס עשוי לשמש באותו שבוע לקניית מחשב לעסק, לתשלום לספק, לקניות בסופר ולארוחה משפחתית.
"הדרישה לבדוק מה מקור כל נקודה, איזה חלק ממנה נצבר בשל הוצאה עסקית, מתי היא מומשה ומה היה שוויה בפועל, מטילה על העצמאים ועל רואי החשבון נטל בירוקרטי כמעט בלתי אפשרי", אומר פטל.
גם קביעת שווי ההטבה אינה פשוטה. נקודות אינן שוות למזומן באופן ישיר, והשימוש בהן תלוי בזמינות, במגבלות ולעיתים גם בתשלום נוסף. במקרים מסוימים אפשר למצוא כרטיס טיסה זול יותר בחברה אחרת ללא שימוש בנקודות, ולכן לא ברור אם המימוש אכן יצר רווח כלכלי לבעל העסק.
"אפשר להבין את הרצון למסות הטבה פרטית שנוצרה מהוצאה עסקית, אך לא ניתן לצפות מבעל עסק להפוך כל נקודת אשראי לתיק חקירה חשבונאי", הוא מסכם.
התרעות פיקוד העורף