מאחורי השיפור עומדת בעיקר עלייה חדה בהכנסות המדינה. בחודש יולי הסתכמו ההכנסות בכ-55 מיליארד שקל, ומתחילת השנה בכ-362.1 מיליארד שקל, עלייה של 11.8% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הכנסות המדינה ממסים לבדן הגיעו ביולי ל-53.3 מיליארד שקל.
גם בצד ההוצאות נרשמה עלייה, אך מתונה יותר. הוצאות הממשלה הסתכמו ביולי בכ-59.9 מיליארד שקל, ומתחילת השנה בכ-373.6 מיליארד שקל, גידול של 3.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בתוך כך, הוצאות מערכת הביטחון גדלו ב-12.6%, בעוד הוצאות המשרדים האזרחיים ירדו ב-1.3%.
אלא שלפני שפותחים את השמפניות על הגירעון הנמוך יחסית, כדאי לזכור שהממשלה עדיין מכוונת ליעד גירעון של 4.9% מהתוצר, כלומר לפער גדול בהרבה בין ההכנסות להוצאות עד סוף השנה. גם היעד הזה אינו נתפס כשמרני במיוחד, וסוכנויות דירוג בינלאומיות כבר העריכו שהגירעון בפועל עלול לחצות את רף ה-5%. במילים אחרות, העובדה שהגירעון נמוך כרגע אינה מבטיחה שכך תיראה גם התמונה בדצמבר. זה קצת כמו משק בית שנמצא בפלוס בחשבון, אבל יודע שבעוד יומיים הוא סוגר חופשה יקרה בתאילנד שתכניס אותו עמוק למינוס.
הסיבה נמצאת בצד ההוצאות. תקציב ההוצאות ל-2026 עומד על כמעט 700 מיליארד שקל, ועד סוף יולי בוצעו ממנו 53.5% בלבד, פחות מהחלק היחסי של השנה שכבר חלף. וזה עוד לפני תוספות אפשריות נוספות למערכת הביטחון, שלפי הפרסומים האחרונים ראש הממשלה כבר דורש. אם הממשלה מתכוונת לנצל את מלוא המסגרת ולהוסיף עליה הוצאות ביטחוניות, קצב ההוצאות צפוי לעלות משמעותית בחודשים הקרובים, ובאוצר עצמם כבר אומרים שמגמת הגידול בהוצאות צפויה להתחזק.
לכן, השאלה החשובה כעת היא לא רק מה היה הגירעון ביולי, אלא מה הממשלה מתכוונת לעשות עם המרווח שנוצר. אם חלק מהתקציב אכן לא יבוצע - או לחילופין אם קצב ההכנסות הגבוה ימשיך להפתיע כלפי מעלה - זו יכולה להיות הזדמנות להפחית את יעד הגירעון ולהציג לשווקים ולחברות הדירוג מסלול פיסקלי הדוק יותר, שיסייע לבלום את העלייה ביחס החוב לתוצר. אם לעומת זאת ההוצאות פשוט נדחו לסוף השנה, הנתון הנוכחי הוא בעיקר עניין חשבונאי של תזמון ולא באמת סיבה למסיבה.
התרעות פיקוד העורף