גל הפיטורים מטעה? מאחורי הנתונים מסתתר שינוי דרמטי בהייטק הישראלי

סקר של רשות החדשנות וצבירן מצא כי התעסוקה בענף נותרה יציבה יחסית במחצית הראשונה של 2026, אך הפיטורים מתרכזים בעיקר בחברות תוכנה ובחברות בינוניות; במקביל, יותר חברות מצמצמות גיוסים בעקבות הטמעת AI

אריאל פייגלין צילום: אבשלום ששוני
עקבו אחרינו
הייטק (אילוסטרציה)
הייטק (אילוסטרציה) | צילום: יוסי זמיר פלאש 90
4
גלריה

סקר חדש של רשות החדשנות וחברת צבירן, שנערך בקרב 210 חברות הייטק המעסיקות יחד כ-130 אלף עובדים, מצא כי החברות גייסו במהלך המחצית הראשונה עובדים בהיקף ממוצע של 8% ממצבת כוח האדם שלהן. במקביל, שיעור הפיטורים עמד על 2.8%, ו-4.3% מהעובדים עזבו מרצונם. בסך הכול, הנתונים מצביעים על שינוי קטן יחסית במספר המועסקים הכולל בענף.

התמונה הזו משתלבת גם עם נתוני המאקרו. בפברואר נרשמו כ-15 אלף דורשי עבודה במקצועות הטכנולוגיה, אך במקביל היו בענף כ-18 אלף משרות פנויות. נתוני הלמ"ס הצביעו גם על גידול של כ-7% במספר המועסקים בהייטק ברבעון הראשון של 2026, לכ-424 אלף עובדים.

פארק ההייטק בפתח תקווה
פארק ההייטק בפתח תקווה | צילום: רויטרס

אחד ההסברים האפשריים לפער הוא ששוק העבודה אינו בהכרח מתכווץ, אלא משנה את הרכב הביקוש שלו. עובדים נפלטים מתפקידים מסוימים, ובמקביל נפתחות משרות אחרות הדורשות מיומנויות וניסיון שונים. המשמעות היא שגם נתוני מאקרו יציבים אינם משקפים בהכרח את המציאות שחווים העובדים עצמם: עובד שפוטר מחברת תוכנה לא תמיד יכול לעבור מיד למשרה שנפתחה בחברת חומרה או שבבים, שבה נדרשים ידע והתמחות אחרים. לכן, גם כשהתעסוקה הכוללת בענף נשארת יציבה, חלק מהעובדים עלולים להתקשות להשתלב מחדש בטווח הקצר.

ואכן, הממוצע מסתיר פערים גדולים. בחברות תוכנה הגיע שיעור הפיטורים ל-6.6%, יותר מפי שניים מהממוצע בענף. בחברות חומרה עמד השיעור על 1.1% בלבד, ובחברות פארמה ומדיקל על 2.7%.

גם גודל החברה השפיע: שיעור הפיטורים הגבוה ביותר נרשם בחברות המעסיקות בין 50 ל-200 עובדים, שם הגיע שיעור המפוטרים ל 8.7%, יותר מפי 3 מהממוצע בענף. חברות אלה היו כמעט מחצית מהחברות שביצעו פיטורים רחבים במיוחד.

התמונה להמשך השנה זהירה יותר. כ-37% מחברות ההייטק צופות כי היקף הגיוסים במחצית השנייה יהיה נמוך מזה שנרשם במחצית הראשונה, לעומת 23% בסקר הקודם. שיעור הגיוסים המתוכנן ירד מ-7.2% ל-5.9%, ובקרב חברות המתכננות פיטורים רוחביים עלה שיעור הפיטורים המתוכנן מ-4.1% ל-6.4%.

פארק ההייטק ביקנעם
פארק ההייטק ביקנעם | צילום: דוברות עיריית יקנעם

הבינה המלאכותית עדיין אינה הסיבה המרכזית לפיטורים שכבר בוצעו. שיעור החברות שציינו הטמעת AI כסיבה מרכזית לפיטורים רוחביים עלה מ-5% ל-7% בלבד. עם זאת, השפעתה בולטת יותר בצמצום הגיוסים: כ-10% מהחברות דיווחו כי צמצמו גיוסי עובדים בעקבות הטמעת AI, לעומת כ-3% בלבד בסוף 2025. גם במבט קדימה מתחזקת ההשפעה. מחצית מהחברות המתכננות פיטורים דיווחו כי ל-AI יש השפעה כלשהי על החלטותיהן, לעומת 29% בסקר הקודם.

דרור בין
דרור בין | צילום: חנה טייב

לדבריו, מדובר בתהליך שממחיש את חשיבות החדשנות העמוקה והיכולת להוביל בטכנולוגיות פורצות דרך. "לצד האתגרים שמייצר השינוי, הוא גם פותח הזדמנויות חדשות ליזמים ולחברות ולכן עלינו להמשיך להשקיע במחקר ופיתוח, בהון האנושי ובתחומי הדיפטק, כדי להבטיח שגם בעידן הבינה המלאכותית ישראל תמשיך להיות מהמובילות בעולם בחדשנות".

בין מסכם כי "אנחנו לא רואים הייטק שנחלש, אלא הייטק שמשתנה במהירות: אנחנו כבר מבינים שהסיפור של 2026 אינו כמה עובדים מפוטרים, אלא אילו מיומנויות השוק מחפש".

תגיות:
בינה מלאכותית
/
הייטק
/
רשות החדשנות
/
AI
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף