במרכז המכתב עומדת הטענה כי חברת החשמל מבקשת לקדם שחלוף של הספק בהיקף של כ-4,300 מגה-ואט שצפוי להיגרט עד 2040, לצד יוזמות נוספות בתחום טורבינות הגז והאגירה. חלק מהמהלכים כבר מוכרים לרגולטורים ואף נדונו בפומבי, אולם בפורום מציגים אותם כחלק ממגמה רחבה יותר של חזרה הדרגתית של החברה לתחום שממנו התחייבה לצאת במסגרת הרפורמה.
בפורום מזכירים כי חברת החשמל התחייבה שלא לפעול להקמת תחנות חדשות או לשחלוף תחנות קיימות, התחייבות שלטענתם הייתה חלק מההסכמות שבמסגרתן קיבלה החברה 7 מיליארד שקל.
הפחתה ממוצעת של כ-5%-6% בתעריף החשמל
אחת התוצאות הבולטות היא השיפור בזמינות תחנות הכוח שנמכרו במסגרת הרפורמה. זמינות תחנות המחזור המשולב, מחז"מים, באתרים אלה עלתה מכ-69% לפני המכירה לכ-81% לאחריה, שיפור של 12 נקודות אחוז (המהוות עלייה של כ-17%). יחד עם העלייה בזמינות בתחנות פרטיות נוספות, מדובר בתוספת אפקטיבית של כמעט 1,400 מגה-ואט לכושר הייצור הזמין במשק, הספק השקול בקירוב לשתי תחנות כוח גדולות. BDO מעריכה את שווי התוספת הזו בכ-8 מיליארד שקל, במונחי ההשקעה שהייתה נדרשת להקמת כושר ייצור חדש בהיקף דומה.
מנגד, בכל הנוגע לפרויקטים שביצעה חברת החשמל במקטע הייצור, התמונה שמציגים ב-BDO הפוכה. לפי המחקר, עיכובים וחריגות בלוחות הזמנים ובתקציב יצרו בעשור האחרון עלות משקית עודפת של כ-13.2 מיליארד שקל. הסכום כולל בין היתר את פרויקט הפחתת הפליטות בתחנות הפחמיות, את הקמת יחידות 70 ו-80 באורות רבין ואת הסבת היחידות הפחמיות לגז. חלק מהעלות נובע מהתייקרות ישירה של הפרויקטים ומעלויות מימון, וחלק נוסף מהצורך להמשיך לייצר חשמל באמצעות יחידות ודלקים יקרים ומזהמים יותר כל עוד הפרויקטים מתעכבים.
פעילות ההולכה והחלוקה המונופוליסטית נותרה רווחית
המקרה הבולט ביותר הוא הקמת יחידות 70 ו-80 באורות רבין. בדוח מבקר המדינה מיוני 2026 הוערך הנזק המשקי שנגרם מהעיכובים בפרויקט בכ-4.6 מיליארד שקל לפחות. המבקר ציין כי פרויקטים דומים בעולם שבוצעו באותה תקופה נמשכו בדרך כלל כשלוש עד ארבע שנים, בעוד הקמת היחידות בישראל נמשכה כחמש שנים והייתה מהארוכות מסוגה בעולם.
על הרקע הזה טוענים בפורום כי קשה להצדיק העברת פרויקטי ייצור חדשים לחברת החשמל, כאשר הניסיון בפרויקטים האחרונים מלמד על עיכובים ממושכים וחריגות משמעותיות, שהעלות שלהן מתגלגלת בסופו של דבר לציבור.
המחקר מצביע גם על פערים ברווחיות בין תחומי הפעילות של חברת החשמל. לפי עיבוד BDO לדוחות הכספיים של החברה, מקטעי הייצור והאספקה צברו מאז הרפורמה הפסד של כ-5 מיליארד שקל, בעוד פעילות ההולכה והחלוקה המונופוליסטית נותרה רווחית. בפורום רואים בכך ביטוי לסיכון שעליו התריעו בעבר גם גורמי התחרות, של סבסוד צולב בין פעילות המתנהלת בתחרות לבין פעילות מפוקחת שבה החברה עדיין מחזיקה במונופול.
לכך מצטרפים כ-9 מיליארד שקל של "חשבונות פיקוח נדחים" במאזן חברת החשמל בסוף 2025. מדובר בעלויות שהוכרו לחברה אך טרם נגבו במלואן באמצעות התעריף, ולכן צפויות להשפיע על התעריפים בעתיד. גם יעד ההתייעלות בכוח האדם טרם הושג: בעוד הרפורמה כיוונה לכ-9,300 עובדים ב-2025, בפועל הועסקו בחברה כ-11.1 אלף עובדים. BDO מעריכה כי הפער, כ-1,800 עובדים, מגלם עלות שכר של כמיליארד שקל בשנה.
על בסיס הנתונים האלה טוענים היצרנים הפרטיים כי אין הצדקה להרחיב מחדש את פעילות חברת החשמל במקטע הייצור, ודורשים להמשיך במכירת תחנות נוספות, ובהן גזר, חגית מערב, צפית וחיפה, למנוע את הרחבת פעילותה בתחום האגירה ולהפנות את משאביה לפיתוח רשת ההולכה והחלוקה. במכתב לרגולטורים הם קוראים "לעמוד באופן חד, ברור ועקבי מאחורי הרפורמה", ולהבהיר כי חברת החשמל צריכה להתמקד ברשת ולא לשוב לתחומים שנפתחו לתחרות.
התרעות פיקוד העורף