הירידות שאנחנו רואים היום אינן תוצאה של תחרות אמיתית בשוק הביטוח. הן הגיעו רק לאחר תקופה ממושכת של לחץ ציבורי, דיונים בוועדות הכלכלה והכספים של הכנסת וביקורת חריפה שנמתחה על רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון, שבכיריה אישרו את הקפצת התעריפים ללא בדיקת הסיכון האמיתי.
לאורך התקופה טענו אנשי רשות שוק ההון, הן בתקשורת והן בבמות שונות, כי ההתייקרויות נבעו מריבוי גניבות הרכב ומהעלייה החדה במחירי חלקי החילוף. אלא שבדיונים שנערכו בכנסת התברר כי העלייה בהוצאות אלה לא הייתה בהלימה לזינוק החד בתעריפי הביטוח. בינתיים רשמו חברות הביטוח רווחים של מיליארדי שקלים מכספי המבוטחים.
ההוזלה מוכיחה שמחירי הביטוח כלל לא היו חייבים להגיע לרמות שאליהן הגיעו, ושמדובר במחיר זול עבור חברות הביטוח כדי לשמר את המצב הקיים. זהו לא שינוי עומק, אלא תיקון קוסמטי שנועד להפיג את הלחץ הציבורי.
איגוד המוסכים התריע במשך שנים שמחירי הביטוח אינם משקפים את רמת הסיכון האמיתית ודרש שוב ושוב לחשוף את הנתונים שעל בסיסם נקבעים התעריפים.
שקיפות היא תנאי בסיסי לשוק תחרותי, והציבור זכאי לדעת על מה בדיוק הוא משלם. העובדה שנדרשו לחץ ציבורי, דיונים בכנסת והתערבות מאוחרת של הרגולטור כדי להביא לירידה של אחוזים בודדים בלבד אינה מעידה על שוק בריא, אלא על כשל מתמשך בפיקוח ועל היעדר תחרות אמיתית.
כעת הציבור צריך לדרוש שינוי אמיתי: שוק שבו המחירים נקבעים לפי רמת הסיכון, רגולטור שפועל באופן עקבי ולא רק תחת לחץ, ותחרות שמאלצת את חברות הביטוח להילחם על הלקוח במקום להמתין למכתב מהממונה.