אלא שאז גילה ברוידא שכץ הזמין למעמד שני אנשי ליכוד מרעננה. ראש העיר דרש שהשניים לא ישתתפו, השר סירב והטקס החגיגי הפך לפיצוץ פוליטי. ברוידא לקח את אנשיו ועזב. כץ הגיב בהודעה חריגה בחריפותה, האשים את ראש העירייה בחרם ממניעים פוליטיים וטען שהוא מנסה למנוע מאנשי הליכוד להשתתף באירוע.
אפשר להתווכח עם האיש החזק ברעננה על התמימות - טקסי חתימה על הסכמי גג הם הרי מזמן לא רק אירועים מקצועיים. הם במה פוליטית נוחה, עם הרבה כסף, הרבה הבטחות והרבה מצלמות. ראשי ערים ושרים עומדים זה לצד זה ומכריזים על אלפי דירות ומיליארדים לתשתיות, וכל אחד חוזר הביתה עם תמונה טובה לבוחרים. אבל לברוידא, מה לעשות, זה לא התאים.
"צריך להבין שברעננה יש למעלה מ־6,000 תושבים שנזקקים לשירותי רווחה. אבל הם סירבו, אז הגשתי בג"ץ. רגע לפני ההחלטה, רמ"י התכנסו והחליטו שגם לרעננה מגיע הסכם גג. חתמתי על ראשי פרקים עם ינקי, ואז ביקשו שאגיע למשרד השיכון. באתי עם המנכ"ל, הגזבר, ראש המטה שלי - וראיתי ששני רעננים, חברי מרכז ליכוד, היו בחדר שהיינו אמורים לחתום בו. ואני מוצא את עצמי בקמפיין של פריימריז".
הקידוש של החילונים
העימות הזה מספר לא מעט על האיש שמנהל את רעננה כבר שמונה שנים. הוא עיתונאי לשעבר, שלא ממש מתרשם מתארים, שרים או מרכזי מפלגות. מי שמכיר אותו יודע שהעקשנות היא חלק בלתי נפרד ממנו. יש שיקראו לזה עצמאות, אחרים יגידו שמדובר באגו ובחוסר יכולת להתכופף.
"אני א־פוליטי לחלוטין", מכריז ברוידא. "יש לי את הדעות שלי, ומכיוון שרעננה היא עיר הומוגנית, אני מנוע מלהביע את דעתי. וכן, הייתי בחלק מההפגנות נגד ההפיכה המשפטית".
"ברעננה יש קבוצה קטנה של חרדים, אבל הרוב דתיים לאומיים ומשפחות שעלו מצרפת ושומרות מסורת. בשמונה וחצי השנים האחרונות אני מאפשר לכל אחד לשמור על אורח חייו, כי הקידוש של החילונים זה לשתות את הקפה של שישי או שבת. אני גם הכנסתי תחבורה ציבורית בשבת לעיר לפני שנתיים וחצי. בית יד לבנים פועל בשבת, יש שם הצגות ילדים וקונצרטים, המסעדות פתוחות בשבת. אני לא אחד ששומר את דעותיו. לכל צד יש את החופש שלו. מצד שני, הרחוב, השדרה הראשית שלנו, סגורה בשבת. אבל בשכונות צריך לתת לחיות. גם הפארק פתוח. יש שם מסעדה כשרה אחת שסגורה בשבת ואחת שפתוחה".
"המחירים לא הגיוניים"
את העיתונות החליף בהמשך בפוליטיקה המקומית, בעיר שבה נולד. במשך קרוב ל־20 שנה כיהן כחבר מועצת העיר, ובמשך שתי קדנציות עמד בראש האופוזיציה. ב־2018 נבחר לראשות העיר והפך לראש העיר הראשון בתולדות רעננה שנולד וגדל בה. לצד התפקיד הוא פעיל גם במרכז השלטון המקומי ומשמש יו"ר הוועדה להסכמי גג ורשות מקרקעי ישראל.
"במשך שנים עשו לרעננה עוול. ב־2019 מחיר מטר לדירה עמד על 20 אלף שקל, ובגלל זה לא הגיע לנו כלום. מסביב, ערים עם מצב סוציו־אקונומי כמו שלי כן קיבלו. אני עם שלושה ילדים, ולאף אחד מהם אין סיכוי לגור ברעננה בבית משלו. בשנים האחרונות העיר הלכה והזדקנה, ולא היה בכלל מצאי של דירות שלושה חדרים ומטה. היום אנחנו לא מצליחים לעמוד בכמויות בתי הספר שאנחנו פותחים. בשמונה השנים האחרונות בניתי 44 גני ילדים חדשים ושמונה בתי ספר, ובחודשיים האחרונים נוספו כמעט 400 עולים חדשים לעיר".
"את יודעת, הייתי בקפריסין, ונחרדתי לראות ילדים ישראלים, בני חמש ושש, שמדברים יוונית ולא יחזרו ארצה. מדובר במיטב הנוער שעזב. פגשתי שם גם חבר'ה מרעננה. יש עזיבה של תושבים חזקים שיכולים לעבוד בחוץ וזה כואב לי".
"ינסו לחבל בבחירות"
לתפיסתו, עם תוספת כזו או אחרת של תשלום אפשר איכשהו להסתדר, אבל עם מה שקורה במדינה ממש לא. "אני מאוד כואב את מה שקורה בישראל. אנחנו נמצאים במציאות לא בריאה, שמדרדרת אותנו למטה. כולם חייבים להיכנס מתחת לאלונקה. חרדי לא יכול לקבל את הפריבילגיה לשבת בישיבה ולא להילחם. אברכים לחמו בהיסטוריה היהודית. ואני אומר את זה כמי שהגיע לנחם 21 משפחות של חללים מיד אחרי שקיבלו את הבשורה הקשה.
"אני חושש שמישהו ינסה לחבל בבחירות בדרך כזאת או אחרת. הייתי מ"פ בצבא, בצנחנים, ואני אומר את זה בריש גלי. גם אם מישהו נמצא במשרה בכירה, הוא לא מעל החוק".