"הם קיבלו החלטה, ואני מכבד את ההחלטה הזאת", הוא אומר. "אנחנו צריכים להתחיל להסתכל על הדברים האלה בזווית ראייה אחרת. יש משמעות לאזוריות. לא יכול להיות שכל הפיתוח שקרה ביקנעם לא השפיע על טבעון, על רמת ישי, על מגידו ואפילו על חיפה. ולא יכול להיות שפיתוח שיקרה בקריית טבעון לא ישפיע על יקנעם. אני באמת מפרגן להם".
לדבריו, המרחק בין שתי הרשויות הופך את הגבולות המוניציפליים לפחות רלוונטיים מבעבר. העובדים שיעבדו בקמפוס העתידי, הוא מעריך, יגורו גם ביקנעם, במיוחד לנוכח תוכניות הבנייה הגדולות שהוא מקדם בעיר. והמספרים אכן גדולים מאוד ביחס לעיר שמונה כיום, לדברי פרס, כ-28,500 תושבים.
יותר מ-14 אלף דירות: "יקנעם לא תהפוך לפתח תקווה"
האם עיר שמתגאה בירוק שלה יכולה לגדול בקצב כזה בלי לשנות את פניה? פרס משוכנע שכן. "אני הולך לשמור על היחס בין השטח הירוק והפתוח למגורים כמו היום, 60-40", הוא אומר. לדבריו, יותר מ-60% משטח העיר כיום הם שטחים פתוחים וירוקים. "על אותו יחס אנחנו נשמור. גם בכל התכנון שאנחנו עושים במסגרת הסכם הגג וגם במסגרת ההתחדשות העירונית, נשמור על הצביון של העיר".
רוב הבנייה החדשה, לדבריו, תהיה בנייה רוויה של שמונה עד עשר קומות. בכמה נקודות יהיו בניינים גבוהים יותר, אך הוא שולל תרחיש שבו יקנעם תתמלא במגדלים. "יוקנעם אף פעם לא תהפוך לא לפתח תקווה ולא לגוש דן", הוא אומר. "נמשיך לשמור על הצביון של העיר, אבל נמשיך גם לפתח אותה. עיר צעירה כמו יקנעם, עם 60% מהאוכלוסייה עד גיל 40 ו-31% עד גיל 17, לא יכולה שלא להתפתח".
בשכונה המערבית החדשה כבר יצא, לדבריו, מכרז ראשון לכ-997 יחידות דיור. פרס אומר כי חלק משמעותי מהדירות מיועד לזוגות צעירים, במטרה לאפשר להם לרכוש דירה ולהישאר בעיר. "אם אנחנו לא רוצים שהחבר’ה הצעירים שלנו יעזבו את העיר ויברחו ממנה, אנחנו חייבים לפתח אותה", הוא אומר. "אותם ילדים שאני פוגש היום בתנועות הנוער ובתיכון, בעוד כמה שנים יחזרו אחרי הצבא וישאלו אותי: רומן, איפה אני אגור? מה שאני עושה היום הוא לפתח את יקנעם לטובתם ולמענם".
גם השכונות הוותיקות אמורות להשתנות. כחלק מהסכם הגג אושר שריון של 835 יחידות דיור כקרקע משלימה, שנועדה לשפר את הכדאיות הכלכלית של מתחמי התחדשות עירונית. מדובר באחד הנושאים שפרס מסמן כאחד משלושת המבחנים המרכזיים שלו עד לסיום הקדנציה, לצד החינוך ומימוש הסכם הגג.
"התחדשות עירונית מרגשת אותי אפילו יותר מבניית השכונות החדשות", הוא אומר. "הרבה יותר קל להגיע למקום ריק ולהתחיל לבנות שכונה חדשה מאשר לבצע התחדשות עירונית. כשאני מסתכל על השיכונים שנבנו בתחילת שנות ה-60, שאליהם הגיעו מהמעברות, והיום אנחנו הופכים את השכונות האלה לשכונות מובילות, זה מאוד מרגש. זה חוב שיש לכולנו למייסדי העיר".
ממסוף אוטובוסים חשמליים למוניות מעופפות
עוד לפני המוניות המעופפות, פרס מדבר על פתרון תחבורתי הרבה יותר קרוב לקרקע. בכניסה ליקנעם מתוכנן מסוף תחבורתי חדש לאוטובוסים חשמליים, שאמור לשרת את העיר ואת יישובי האזור.
לדבריו, העירייה קיימה פגישות בנושא עם מנכ"ל משרד התחבורה ומנכ"ל נתיבי ישראל, וכעת היא ממתינה לאישור תקציבי עד סוף השנה, בתקווה לעבור לביצוע כבר ב-2027. במקביל, העירייה מקיימת שיח עם משרד התחבורה על הרחבת צירי התנועה בין יקנעם לקריית טבעון, בין היתר לקראת הקמת קמפוס אנבידיה.
פרס מודע לכך שהמשך הבנייה והקמת הקמפוס הגדול בסמוך לעיר עלולים להחריף את עומסי התנועה. "הולך להיות בלגן אם אנחנו לא נשכיל לתכנן דברים מראש", הוא אומר. "ואנחנו כן מתכננים דברים מראש". אבל מבחינת פרס, כל אלה הם פתרונות של ההווה. העתיד נמצא באוויר.
ולא מדובר מבחינתו רק בחזון רחוק. פרס כבר רוצה שהתכנון העירוני ייקח אותו בחשבון. "אני חושב שבכל השכונות החדשות שאנחנו בונים צריך מעכשיו לתכנן מנחתים לרחפנים", הוא אומר. בשלב הראשון, לדבריו, השינוי יורגש בעיקר בעולם המשלוחים: "שליחות של מקדונלד’ס או פיצה, או זארה או כל דבר אחר, לא תגיע יותר עם קטנועים או אופניים. אנחנו חייבים להיות ערוכים לזה".
גם המכונית הפרטית, לדעתו, עומדת להשתנות מהיסוד. "אני מאוד מאמין שיגיעו רכבים אוטונומיים. זה מה שיפתור לנו את בעיית הפקקים ועומסי התנועה. אנחנו לא נרצה לקנות רכבים, כי זה לא ישתלם. נקנה חבילות נסיעה. יגיע רכב בלי נהג, ייקח אותך ויסיע אותך".
ובינתיים, הברחשים
אלא שבמרחק לא גדול מהחזון על רחפנים ומכוניות ללא נהג נמצאת בעיה הרבה פחות עתידנית והרבה יותר ארצית: הברחשים. תושבים בשכונת שער הגיא מתלוננים על מטרד מתמשך סביב פחי אשפה מוטמנים. בבוקר הראיון, מספר פרס, הוא קיים בנושא ישיבה עם נציגי המשרד להגנת הסביבה.
"יש ביקנעם כ-150 פחים מוטמנים", הוא אומר. לדבריו, ברובם אין בעיה, אך כ-12 עד 15 פחים הפכו למוקדי התרבות חוזרים של ברחשים. הפתרון שנבחר לעת עתה אינו טכנולוגי במיוחד. "לקחנו את הפחים הכי בעייתיים, רוקנו אותם, ייבשנו אותם, שטפנו, ריססנו, עשינו הדברה ונעלנו אותם. שמנו לידם פחים רגילים".
לדבריו, ההסדר יימשך בתקופת החום שבה מתרבים הברחשים, ולאחר מכן הפחים המוטמנים ייפתחו מחדש. במוקדים הבעייתיים, הוא מסביר, הכוונה היא להשתמש בפחים רגילים בתקופה החמה ובפחים המוטמנים בחודשים הקרירים. "אנחנו ממשיכים לחפש פתרון. גייסנו אנשי אקדמיה, בודקים חומרי הדברה נוספים ועושים הכול. סיפרו לי שהבעיה קיימת ברשויות רבות בארץ, אבל זה לא מנחם אותי. אני צריך לתת פתרון לתושבי יקנעם".
סימון אלפסי והירושה הכלכלית
בישיבת מועצת העיר הראשונה לאחר בחירתו, הוא מספר, העביר החלטה לקרוא לפארק ההייטק על שמו של אלפסי ולהעניק לו אזרחות כבוד. "סימון ניהל 35 שנים את העיר והביא אותה ממקום של אבטלה למרכז הייטק", אומר פרס. "אני מודה לו על כך, גם כתושב העיר, גם כאבא לילדים שגדלו פה וגם כמי שגר ביקנעם כבר 35 שנה".
כשנשאל אם אלפסי עדיין תומך בו, פרס אינו משיב לכך ישירות. "אנחנו נפגשים באירועים", הוא אומר. "אני מאמין מאוד שסימון רואה את מה שאנחנו עושים בעיר, את הקידום של העיר, את הפיתוח של העיר, והוא מאוד גאה בנו היום. אני מאמין בזה".
לצד המחמאות לקודמו, פרס מתמודד מאז כניסתו לתפקיד עם מצב כספי שלדבריו היה מורכב. הוא אומר כי ב-19 במרץ 2024 עמד מה שהוא מגדיר "הגירעון התזרימי" על 103 מיליון שקל. לפי הפירוט שמסר, הסכום הורכב מכ-20 מיליון שקל גירעון מצטבר לפי הדוח המבוקר לסוף 2023, כ-51 מיליון שקל הלוואות לפירעון ועוד כ-32 מיליון שקל התחייבויות לספקים. כשנשאל על אחריותו למצב כמי שהיה במשך 15 שנה סגן ראש העיר וחלק מהנהלתה, פרס אינו מסיר מעצמו אחריות.
"הייתי ממונה על כמה תחומים בעיר, על נוער, צעירים, רווחה ושירותים חברתיים וקליטת עלייה", הוא אומר. "אני לא מסיר מעצמי אחריות. אני גם לא מתבכיין. אני מתמודד עם המציאות המורכבת ואנחנו עושים את כל מה שצריך כדי לאזן את התקציב".
לדבריו, העירייה פועלת להגדלת הכנסות, לצמצום הוצאות, לחיזוק הבקרה ולשינוי דפוסי העבודה מול ספקים וקבלנים. "כסף ציבורי הוא כסף של תושבים", הוא אומר. "כל שקל שאנחנו מצליחים לחסוך בניהול נכון הוא שקל שאנחנו יכולים להחזיר ולהשקיע אותו בחינוך, בתשתיות, בניקיון, בספורט, בתרבות ובשירות לתושב".
"קיצצתי בספורט? הגדלתי"
הטענות על קיצוץ בתקציבי הספורט גורמות לפרס להגיב מיד: "לא. הגדלתי תקציבים בספורט". לדבריו, העירייה בחנה מחדש את חלוקת המשאבים כדי לוודא שהכסף הציבורי משרת את המטרות העירוניות באופן רחב יותר. לצד הספורט ההישגי, הוא אומר, העירייה מבקשת להשקיע יותר גם בספורט עממי, בתשתיות, במגרשים, במתקנים ובהנגשה.
פרס מציג שורה של נתונים שלפיהם ההוצאה על ספורט עלתה בשנים האחרונות: מכ-2.4־2.5 מיליון שקל ב-2021, לכ-3.1 מיליון ב-2022, כ-3.5 מיליון ב-2023 וכ-4.978 מיליון שקל ב-2024. לדבריו, ב-2025 הושקעו כ-6.777 מיליון שקל, וב-2026, נכון למועד הראיון, כ-3.7 מיליון שקל.
הנתון האחרון הוא כמובן נתון חלקי לשנה שטרם הסתיימה ולכן אינו ניתן להשוואה ישירה להוצאה השנתית של 2025, אך מבחינת פרס אין ספק בכיוון. הוא מצביע בין היתר על שיפוץ בריכת השחייה, על שיפוץ אולם ספורט בעלות של כארבעה מיליון שקל ועל הקמת מגרש פוצ’יוולי לזכר רס"ר מאור גרשוני ז”ל.
"איך אפשר לבוא ולהגיד שאנחנו קיצצנו בספורט?", הוא שואל. "הגדלנו. יש הוכחות, יש עובדות, וכל אחד יכול לבוא ולבדוק את זה".
המשכן יחכה לכסף
פרויקט אחר שממתין להשלמה הוא המשכן לאומנויות הבמה. לדברי פרס, הסיבה לכך פשוטה: הכסף הקיים אינו מספיק להשלמתו. "עלות המשכן עומדת על כ-55 מיליון שקל והיה תקציב של כ-24 מיליון שקל", הוא אומר.
"אנחנו עכשיו מסיימים עבודות ואני מגייס עוד כספים. כשנגייס עוד כספים, נמשיך אותו. אני לא ממהר לשום מקום. קאנטרי קלאב ביקנעם בנו קרוב לעשר שנים. אני לא מתכוון לבנות את המשכן עשר שנים, אבל אני בהחלט לא אקח עכשיו תקציב שאני צריך להשקיע במוסדות חינוך ובמוסדות ציבור בשכונות החדשות ואשעבד אותו למקום הזה. אחד התפקידים של ראש עיר הוא לקבל החלטות נכונות, מקצועיות ושקולות, ולא להתנהל לפי כותרות".
רמי לוי בדרך? "הוא כבר היה פה פעמיים"
לצד מחירי הדיור, אחת הטענות שמעלים תושבים נוגעת ליוקר הקניות ולמחסור בתחרות בין רשתות המזון בעיר. פרס מסכים שיש צורך להרחיב את ההיצע, אך מסביר כי גודלה של יקנעם מהווה מגבלה. "יקנעם עדיין קטנה ואין בה מספיק כוח קנייה", הוא אומר. לדבריו, הוא פנה הן לאושר עד והן לרמי לוי. באושר עד, לדבריו, השיבו כי אינם מעוניינים בשלב זה לפתוח סניף בעיר בשל נוכחות הרשת באזור. מול רמי לוי, לעומת זאת, המגעים נמשכים.
"רמי לוי כבר היה פה פעמיים, כולל עם איש הנדל"ן שלו", אומר פרס. "בחרנו כמה אופציות ועכשיו הם צריכים להתארגן. כנראה שבאחד המקומות צריך גם להגיש תב"ע. אנחנו בקשר ואני מבין את הצורך להביא ליקנעם עוד רשתות ועוד תחרות. אני אעשה הכול כדי שזה יגיע כמה שיותר מהר".
בכל הנוגע לצפון הרחב הוא כבר ביקורתי יותר. ראשי רשויות צפוניות מעלים טענות שלפיהן ההטבות שניתנו לאורך השנים לאזור התעשייה ביקנעם מקשות על רשויות אחרות להתחרות על חברות ומקומות עבודה. פרס דוחה את הטענה. לדבריו, בשני פארקי ההייטק של יקנעם פועלות כיום 242 חברות וכ-14 אלף עובדים מגיעים אליהם מדי יום, רבים מהם מיישובים אחרים בצפון.
"אם היום ייקחו מיקנעם חלילה את הסטטוס הזה, החברות האלה לא ייסעו לבית שאן ולא לחצור הגלילית. הן יחזרו לתל אביב. זה מה שאנחנו רוצים?" כשנשאל איך בכל זאת צריך לסייע לצפון, התשובה שלו חדה: "שיפתחו את רכבת ישראל, שישדרגו תשתיות. זה מה שייתן זינוק לצפון. אבל לצערי, ממשלות ישראל אלופות בלא להחליט".
את העובדה שיקנעם הצליחה במקום שבו רשויות אחרות שקיבלו הטבות דומות נותרו מאחור הוא מייחס בעיקר לניהול. "כשמסתכלים היום איפה הן ואיפה יקנעם, כנראה שיקנעם ידעה לנהל את זה טוב יותר ולקבל החלטות נכונות יותר".
העיר של 2040
בסוף, כמעט כל תשובה של פרס חוזרת לאותה נקודה: הוא מבקש להיבחן לא רק על יקנעם של היום, אלא על העיר שתישאר אחריו. הוא מדבר על תוכנית חינוך עד 2040, על רצף חינוכי מלידה ועד האקדמיה, על שכונות חדשות, על התחדשות השכונות הוותיקות, על הרחבת פארק ההייטק, על מלון עסקים חדש, מסעדות ופאבים, מסוף תחבורה חשמלי ועל עיר שמתכננת כבר עכשיו איפה ינחתו הרחפנים של המחר.
החזון גדול, אולי גדול מאוד לעיר של פחות מ-30 אלף תושבים. אבל דווקא בגלל זה, המבחן של פרס בשנים הקרובות לא יהיה רק כמה תוכניות יאושרו או כמה מכרזים יפורסמו. הוא יהיה האם יקנעם תצליח לגדול בלי לאבד את מה שהפך אותה למבוקשת מלכתחילה, האם התשתיות ידביקו את הבנייה, האם הצעירים באמת יוכלו להרשות לעצמם להישאר בה, והאם עיר שמתכננת מוניות מעופפות תדע גם לטפל בבעיות הקטנות שמחכות לתושב מתחת לבית.
פרס עצמו כבר הגדיר את המדדים שבהם הוא מבקש להיבחן: חינוך, הסכם הגג והתחדשות עירונית. "אני לא מנהל את העיר בשביל הכותרות של מחר", הוא אומר. "אני מנהל אותה בשביל השנים הבאות".
התרעות פיקוד העורף