לאחר שאותרו השתיים בארגנטינה, מסרה המשטרה כי הן עזבו מרצונן וכי לא עלה חשד לעבירה פלילית. לפי הממצאים שפורסמו, במשטרה התחזקה ההערכה כי העזיבה תוכננה מראש.
"אין ספק שנושא של אמון הוא נושא סופר מרכזי באירוע הזה", אמר אבידן. לדבריו, כיום מידע ודיסאינפורמציה יכולים לנוע במהירות עצומה, לעיתים אף מהר יותר מכסף. "משבר ברשת עלול להפוך בשעות מסיכון מוניטין לסיכון של נזילות, וזה מעמיד במבחן את ההמשכיות העסקית. הזמן הופך למשתנה סיכון גדול יותר ממה שרגילים".
אבידן הזכיר את המשברים הגדולים שעברו על המערכת הפיננסית בשנים האחרונות, ובהם המשבר הכלכלי של 2008 ומגפת הקורונה, וטען כי המערכת הבנקאית בישראל הוכיחה בהם יציבות.
"המערכת הבנקאית שלנו הייתה מאוד יציבה, שמרה על המשכיות עסקית", אמר. לדבריו, בתקופות משבר אזרחי ישראל יכלו להמשיך להתמודד עם אתגרי היום-יום מבלי לחשוש לביטחון כספם.
עם זאת, לדבריו, האירוע הנוכחי ממחיש כי הבנקים צריכים להרחיב את תפיסת תרחישי הקיצון שלהם. "הדינמיקה הזו שקרתה ראויה לבחינה", אמר. לדבריו, ניהול סיכון המוניטין והאמון כבר אינו יכול להיתפס כתחום משני, משום שבעולם הדיגיטלי הוא עשוי להיות "שער הכניסה שדרכו מתממשים סיכונים אחרים".
אבידן התייחס גם לצורך בבחינת מערכות הבקרה והרשאות העובדים. "חוזק השרשרת היא כחוזק החולייה החלשה", אמר, והוסיף כי בעולם שבו השימוש בבינה מלאכותית הולך ומתרחב, יש להגביר את הניטור והבקרות ולבחון היטב גם את ההרשאות שניתנות לעובדים.
לדבריו, אחד הלקחים המרכזיים הוא הצורך בתגובה מהירה בעת התפתחותו של משבר ברשת. "בעולם הזה יכולה להיות תגובה תקשורתית יחסית בזמן אמת, כי אם יש שקט אז הוואקום מתמלא", אמר.
אבידן הדגיש כי הלקח אינו נוגע לבנקים בלבד. "אנחנו מתרכזים במערכת הפיננסית-בנקאית, אבל הסיכונים רלוונטיים גם לתעשיות אחרות", סיכם. לדבריו, גם גופים וחברות מחוץ למערכת הבנקאית יצטרכו ללמוד מאירועים מסוג זה ולהיערך למציאות שבה שמועה שמתפשטת ברשת יכולה בתוך שעות להפוך לסיכון עסקי ממשי.
התרעות פיקוד העורף