בניגוד לביטקוין, שערכו יכול להשתנות בחדות גם בדולרים וגם בעקבות שינויים בשערי המטבע, סטייבלקוין נועד לשמור על ערך קבוע מול הדולר. אם הדולר לא השתנה, גם ערכו הדולרי של המטבע אמור להישאר כמעט זהה.
נניח שמשה או שולה קנו סטייבלקוינס בשווי 100 אלף דולר כשהדולר עמד על 3.5 שקלים - שווי ההחזקה שלהם היה 350 אלף שקל. כמה חודשים לאחר מכן הם מכרו את אותם מטבעות. הם עדיין היו שווים 100 אלף דולר, כלומר מבחינת ההשקעה עצמה לא קרה כמעט דבר. אלא שבינתיים הדולר התחזק ל-3.8 שקלים, ולכן שווי ההחזקה בשקלים עלה ל-380 אלף שקל.
משה ושולה אמנם לא הרוויחו אפילו דולר אחד, אבל במונחים שקליים נוצר לו פער של 30 אלף שקל – פער שלא לגמרי ברור איך להתייחס אליו, וזו בדיוק הסוגיה שרשות המסים החלה לבחון: האם נכון למסות את הפער הזה כמו רווח מנכס קריפטו, או להתייחס אליו כהפרש שער שנוצר מהחזקה במטבע.
בפאנל עלו גם סוגיות נוספות בעולם הקריפטו. לפי העמדה שהוצגה, הכנסה מ-Staking רגיל מסווגת כהכנסה לפי פקודת מס הכנסה, בעוד פעילות Validation, שכוללת הפעלת תוכנה ואימות עסקאות באופן שוטף, עשויה להיחשב לפעילות עסקית. גם שימוש בבוטים ובמערכות אוטומטיות לניצול תנודתיות והפקת רווחים עשוי להביא לסיווג דומה.
"ככל שעולם הקריפטו מתפתח, קשה יותר להכניס את כל הפעילות תחת הגדרה אחת", אומר אלמקייס. "השאלה כבר אינה רק אם מדובר במטבע דיגיטלי, אלא מהו הנכס, כיצד משתמשים בו ומהי הפעילות שנעשית סביבו. אלה בדיוק המקומות שבהם דיני המס נדרשים להדביק מציאות שמשתנה במהירות".
בשלב זה אין שינוי בדין, והבחינה מול רשות המסים ובנק ישראל עדיין ראשונית. אבל אם הכיוון יבשיל, הוא עשוי לסמן מעבר מגישה שרואה את עולם הקריפטו כמקשה אחת, לגישה שמבחינה -לפחות לצרכי מס - בין נכסים לפי התפקיד הכלכלי שהם ממלאים בפועל.