שלושה כוחות עשו את רוב העבודה: השקל התחזק ומוצרים מיובאים הוזלו, מחיר הנפט בעולם ירד ואיתו הדלק וההובלה, ושוק הדיור התקרר, מה שהביא להתמתנות מחירי הדירות. הרגיעה הגיעה אפוא בעיקר מבחוץ, לא מהאטה של המשק, שדווקא מתאושש יפה מהמלחמה.
המסקנה איננה שקצת אינפלציה זה טוב או רע, אלא שהמספר לבדו אינו מספר את הסיפור. החלון הנוכחי, שבו הריבית יורדת והמימון מוזל, הוא בדיוק הזמן להשקיע בתשתיות, בחדשנות ובהחזרת עובדים למעגל העבודה, כדי שבפעם הבאה שנראה כאן אינפלציה מתונה, היא תשקף כלכלה חזקה שצומחת מבפנים, ולא רק רוח גבית שהגיעה מבחוץ.
חשוב לזכור: מה שהוריד את המחירים יודע גם להעלות אותם. השקל החזק עלול להיחלש, הנפט הזול עלול להתייקר והביקושים במשק כבר מתעוררים. הרגיעה הנוכחית היא פחות פרס של קבע, ויותר חלון הזדמנויות: למדינה, זה זמן טוב להשקיע בצמיחה כל עוד הכסף זול; ולמשפחות זה זמן מעולה לבדוק עכשיו את תמהיל המשכנתה ואת התקציב, לפני שהחלון ייסגר.
התרעות פיקוד העורף