בשופרסל מייחסים חלק משמעותי מהירידה לעיתוי חג הפסח. בשנת 2026 חל החג בתחילת אפריל, ולכן מרבית ההשפעה החיובית שלו על המכירות נרשמה כבר ברבעון הראשון. בשנה שעברה חל החג באמצע אפריל, כך שהמכירות הקשורות אליו התחלקו בין שני הרבעונים הראשונים.
בחברה ציינו סיבות נוספות לירידה בהכנסות, ובהן התמתנות השפעת מבצע "שאגת הארי", סגירת סניפים מפסידים לצד פתיחת סניפים חדשים, הסבת סניפים לפורמטים אחרים ושינוי שעות הפעילות. גם עבודות לשדרוג נראות הסניפים והטמעת מערכות לוגיסטיקה והפצה חדשות השפיעו בתקופה זו על הפעילות.
המשקיעים הגיבו במהירות
לצד הירידה במכירות, שופרסל התמודדה גם עם התייקרות התשומות במשק. בחברה מציינים במיוחד את עליית שכר המינימום באפריל ואת העלויות הגבוהות יותר הכרוכות בהעסקת עובדים זרים, בין היתר בתקופות ההכשרה. הוצאות המכירה, השיווק, ההנהלה והכלליות אמנם ירדו ב-2% במונחים כספיים, אך משקלן מתוך ההכנסות עלה מ-22.9% ל-24.3%.
תגובת המשקיעים הייתה מהירה. המניה נסחרה ביציבות יחסית בשעות הבוקר, אך צללה לאחר פרסום התוצאות והגיעה לירידה של יותר מ-10%, במחזור מסחר של מעל 51 מיליון שקל. הירידה החדה מלמדת שהמשקיעים לא קנו את ההסבר שמדובר רק בירידה הזמנית שנבעה מעיתוי הפסח, אלא התמקדו בעיקר בשחיקה הרחבה בשיעורי הרווחיות.
לנפילה במניה הייתה גם השפעה ישירה על המדדים המרכזיים. משקלה של שופרסל עומד על 1.086% במדד ת"א-35 ועל 0.88% במדד ת"א-125, ולכן צניחה של יותר מ-10% גורעת בחישוב ישיר כ-0.11 נקודת אחוז מת"א-35 וכ-0.09 נקודת אחוז מת"א-125. מדובר בהשפעה מורגשת אך מוגבלת, שיכולה להתקזז באמצעות עליות במניות אחרות במדדים.
במקביל, מחיקת כ-1.2 מיליארד שקל משווי החברה עלולה להחליש את מיקומה לקראת עדכון המדדים הבא, לאחר ששופרסל כבר הוזכרה כאחת המועמדות האפשריות ליציאה מת"א-35.
התרעות פיקוד העורף