מערבי, התעורר
הריטואל מוכר, לכן נעבור עליו רק בקצרה: דור ההורים המהגרים אסיר תודה על ההזדמנות להרוויח יותר ולהעניק השכלה ונקודת פתיחה משופרות לילדיהם. הילדים, שגדלו כתושבי ארץ היעד, כבר לא חושבים במונחים של הכרת תודה אלא במרמור שנובע מתחושת קיפוח. בחיפוש אחר זהות והגדרה עצמית פונה חלק מהם לאסלאם הקיצוני ולפאן-ערביות, שמחליפה את המערביות.
החברה הקולטת עוברת אף היא שינויים, בדרך כלל לשני כיוונים מנוגדים: מצד אחד - קבלת האחר עד כדי התבטלות של ערכי לאום ותרבות (אם תרצו: "טרלול פרוגרסיבי"), ומנגד – עלייה של תנועות ימין קיצוני, לאומני ופופוליסטי.
בישראל המצב שונה, בעיקר משום שכל המהגרים (עד שהחלו להגיע מהגרי עבודה/מסתננים) נקלטו כאן כעולים-אזרחים, שהיו לכאורה שווי זכויות מיומם הראשון בישראל. למה לכאורה? כי החלשות שבין קבוצות העולים הוסללו לעבודות דחק. מקובל לראות את זה בהקשר האשכנזי-מזרחי, אבל לא תמיד זה כך – מספיק להיזכר שפרופסורים ממוצא רוסי הועסקו כאן לפני כ-35 שנים כעובדי קבלן בעבודות ניקיון ושמירה כדי להבין שהתופעה היא נסיבתית בעיקרה: החדש והחלש מנוצל יותר, גם ללא קשר לארץ מוצאו.
ביבי התקפל
נתניהו, ייאמר לזכותו, דווקא ניסה לתת מענה רציני לבעיה המתהווה: הוא הקשה על ההסתננות לשטח מדינת ישראל באמצעות גדר ורקח נוסחה שנועדה לאזן בין הצורך בידיים עובדות לבין חוסר היכולת של ישראל להכיל מסה של אזרחים חדשים לא יהודים.
הבעיה היא שהוא לא חזה את עוצמת ההתנגדות מקרב הגזענים שבמחנהו שלו, שלא היו מוכנים להסכין עם פתרון שהיה מביא לגירוש כחוק של מי שאינם פליטים למדינה שלישית, אבל גם להסדרת מעמדם החוקי של הנותרים.
שורה תחתונה: נתניהו ביצע סיבוב פרסה וגנז את התוכנית. את פירות הבאושים של הזיגזג ההוא אנו רואים היום, כשהדור השני, נערים שהוריהם היגרו לכאן שלא כחוק לפני 20 שנה, ושנולדו בישראל כתושבים שמעמדם האזרחי אינו ברור, מצטרפים לכנופיות פשע אלימות במקום להתגייס לצה"ל.
ולא רק הציבור החרדי: עם ההפחתה הקרבה - כך לפחות אפשר לקוות - בנטל המילואים, יחזרו צעירים רבים מכל המגזרים למעגל העבודה, וכדאי להכין להם מקומות עבודה חיוניים ו"מועדפים", לא רק בחקלאות ומלונאות, אלא גם ברשות שדות התעופה, למשל.
דווקא לישראל, בניגוד למדינות אירופה, יש יכולת לאייש משרות חיוניות ופחות זוהרות מבלי לייבא כוח אדם זר שיפגע באופייה, תרבותה ומסורתה. רק שלשם כך נדרשת ממשלה רחבה ויציבה, שתוכל להנהיג תוכנית עבודה לאומית שתסליל אנשים צעירים למקומות שבהם המדינה זקוקה להם. שכן אם לא נעשה כן בהקדם, נתב"ג לא יושבת "רק" למספר שעות, אלא יקרוס כליל - ועימו גם ענפי משק אחרים שכבר משדרים אותות מצוקה.
התרעות פיקוד העורף