לדבריו, העלות למשק יכולה להגיע לעשרות מיליוני שקלים לכל יום של השבתה. במהלך השיחה הוא נוקב באומדן של 50 עד 100 מיליון שקל נזק למשק, אך מדגיש שלא מדובר בהכפלה פשוטה של הנזק היומי במספר ימי השיבושים. צמח שעובר יום ללא השקיה עשוי להתאושש עם חידוש האספקה, בעוד שכמה ימים רצופים ללא מים עלולים לגרום לפגיעה בלתי הפיכה ולאובדן היבול".
"לכן כל יום נוסף עלול להסב נזק גדול מקודמו, שהחזרת המים כבר לא תוכל לתקן. "ככל שזה מתמשך יותר, הנזק המצטבר גדל יותר, כי הפגיעה בחקלאות נהיית יותר חריפה", הוא מסביר. "צריך לזכור שכאשר שדה מתייבש או חממה לא מושקית, הנזק יכול להיות ארוך טווח".
"משלמים את המחיר של העיכובים"
הוא מצביע על כך שהמתקן בחדרה, הצפוני מבין המתקנים הקיימים, המשיך לפעול. להערכתו, הדבר קשור למרחק ממקור המפגע, שככל הנראה הגיע מדרום. בהקשר הזה הוא מעלה את העיכוב בהקמת מתקן ההתפלה בגליל המערבי.
"לפי התוכניות הלאומיות, היה אמור לפעול כבר יותר משנתיים מתקן התפלה נוסף בגליל המערבי", אומר הרצוג. להערכתו, אילו המתקן היה פועל כעת, הוא היה עשוי להקטין משמעותית את הפגיעה באספקה. "אנחנו היום משלמים את המחיר של העיכובים והדחייה בביצוע תשתיות לאומיות".
לצד הרחבת כושר ההתפלה, הרצוג מזכיר את "המוביל ההפוך", שנועד להזרים מים לכנרת ולאפשר שימוש בה כעתודה לתקופות מחסור. הרעיון, הוא מסביר, הוא לנצל את השגרה למילוי המאגרים, כדי להגיע לאירוע משברי עם עודפי מים וכרית ביטחון. אלא שגם כאן, לדבריו, היכולת לממש את התוכנית תלויה בהשלמת התשתיות ובהרחבת כושר הייצור: "הכיוון הוא נכון, אבל הקצב איטי מדי".
מבחינתו, זו אינה רק שאלה של טיפול בתקלה הנוכחית. "זו תזכורת נוספת לצורך הלאומי לקדם השקעות בפרויקטים תשתיתיים ולייצר יתירות, כי על העיכובים האלה, בסופו של דבר, אנחנו משלמים מחיר יקר מאוד".
נדמה לעיתים שהטכנולוגיה אפשרה לנו להשתלט על הטבע: הקמנו תחנות כוח, בנינו מתקני התפלה וצמצמנו את התלות בגשם. ואז מגיעים גל חום, שיטפון או ריכוז של אצות בים ומזכירים לנו מי הבוס. התשתיות לא ביטלו את התלות בטבע, אלא שינו את האופן שבו אנחנו חשופים אליו.
"זה בהחלט מחייב היערכות, גם מניעת פגיעה בטבע וגם מה שנקרא אדפטציה, או התאמה של התשתיות לאיומי האקלים", מסכם הרצוג. "תשתיות לאומיות, בוודאי כאלה שמושפעות מתופעות אקלימיות, זה התפלה, זה חשמל, זה אפילו גם תחבורה, צריכות הרבה יותר יתירות כדי להיות מסוגלות להתמודד עם אירועי אקלים קיצוניים".
התרעות פיקוד העורף