עומק ההפתעה התבטא בהתחזקות הדולר והיורו בכ-1% לעומת השקל עוד לפני פרסום ההודעה הרשמית, ובכך שהשער היציג של הדולר שב וחצה את רף 3 השקלים.
במקביל, הבורסה הגיבה בחיוב. במניות הנדל"ן וחברות הבנייה נרשמו עליות, מול ירידות במניות הבנקים, שיסבלו משחיקת הריבית. העליות במניות הנדל"ן מוסברות בכך שריבית נמוכה יותר תיתן דחיפה לשוק המקרטע ותוזיל את המשכנתאות, בעיקר את אלה הצמודות לריבית הפריים.
עומק ההפתעה נעוץ גם בעובדה שהפחתת הריבית מגיעה בזמן שקיימות שאלות לגבי מדיניות הריבית בארה"ב ובאירופה וחשש מפריצה תקציבית.
נגיד בנק ישראל הסביר את ההחלטה "בירידה בפרמיית הסיכון של המשק, למרות אי הוודאות הגיאופוליטית הגבוהה שהובילה לעליית מחירי האנרגיה, ובהתכנסות האינפלציה ליעדה בחודשים האחרונים".
פרופ' ירון הסביר: "נכון שהאינפלציה צפויה לעלות בחודשים הקרובים, אבל בשנה הקרובה תהיה סביב מרכז היעד. הפעילות ברבעון השני עלתה, אבל ללא הייצור בחו"ל הייתה ממותנת יותר. לכך יש להוסיף את השקל החדש, שעדיין לא תומך בהתמתנות האינפלציה".
על נושא התקציב הרחיב: "אי הוודאות תמשיך עד שתהיה ממשלה חדשה. האתגר הכי חשוב לכל ממשלה שתקום הוא מדיניות תקציבית אחראית, החזרת יחס החוב-תוצר ומימון צורכי הביטחון של ישראל מבלי להגדיל את הגירעון. אין תקציב ללא מגבלה".
"מערכת הביטחון חייבת להתייעל כי אין ארוחות חינם. זה יבוא על חשבון השקעות ומיסוי עתידי. לגבי הוצאות הביטחון, חייבים להתקשר רק בנושאים הכרחיים. חייבים לצמצם בהוצאות שאינן תומכות צמיחה, כמו תקציבים קואליציוניים".
לדבריו, "כנראה שגם אחרי הצעדים הללו יהיו פערים תקציביים, ואני מניח שיהיה צורך בהעלאת מסים. יודעים שנטל המסים בישראל נמוך יחסית בעשירונים 5-8".
"מאוחר מדי ובקצב איטי מדי"
התרעות פיקוד העורף