"להעלות מס חברות, אני לא חושב שזה נכון"
"צריך לבחון צעדים, אבל כאלה שלא פוגעים בצמיחה. להעלות מס חברות, אני לא חושב שזה נכון, וגם אני לא בטוח שנכון למדינת ישראל עכשיו להעלות את המע"מ, למרות שאחוז מע"מ הוא כמעט 8 מיליארד ש"ח בשנה", אמר.
שורת צעדים חריגים
מנגד, מנהל רשות המיסים הצביע על שורה של צעדים שלדעתו יש מקום לבחון. "לעומת זאת, צריך לבחון החזרת מס רכוש על קרקע, מס נסועה על כלל הרכבים, מס על משקאות ממותקים וכלים חד-פעמיים וגם פטורים והטבות מס קיימים".
אהרונוביץ' הוסיף כי גם הפטור על דירת מגורים ראוי לבחינה. "גם את הפטור על דירת מגורים צריך, לדעתי, לבחון. הוא שווה כ-4 מיליארד ש"ח בשנה, אפילו יותר. מותר לדבר על הדברים האלה ומותר לבחון אותם, ובסוף הפוליטיקה מקבלת את ההחלטה".
"אין מלחמה עם עולם ההייטק"
בהמשך ביקש מנהל רשות המיסים להדגיש כי אין עימות בין הרשות לבין ענף ההייטק. "וחשוב לי להגיד שאין מלחמה עם עולם ההייטק. למרות כל מיני כותרות, רשות המיסים מחבקת את עולם ההייטק. ברור לנו שעולם ההייטק הוא הקטר והוא חיוני ביותר למדינת ישראל. בגבייה ישירה, קרוב לשליש מגיע מההייטק, וחייבים את ההייטק פה".
אהרונוביץ' התייחס בפורום גם לרפורמה המתוכננת במע"מ ואמר כי לדעתו היא נועדה דווקא להקל על עסקים קטנים ועצמאים. "הרעיון פשוט, להעביר את גביית המע"מ לבסיס מזומן. קיבלת את הכסף - אתה מעביר את המע"מ, לא קיבלת את הכסף - לא עובר המע"מ. זה דווקא בא להגן על העסקים הקטנים והעצמאים, שהרבה פעמים נאלצים היום להעביר את המע"מ עוד לפני שקיבלו את הכסף".
לדבריה, השינוי כבר בא לידי ביטוי לא רק בשיעורי המס אלא גם במנגנוני הגבייה, במעבר לגבייה בזמן אמת ובהרחבת יכולות האכיפה. היא ציינה גם כי רפורמת הרווחים הכלואים עשויה להתברר בהמשך כשינוי עמוק יותר בתפיסת המס בישראל, והדגישה את החשיבות בשמירה על ההייטק כמנוע צמיחה. עוד אמרה כי גם הבינה המלאכותית צפויה לשנות משמעותית את עולם המס, הן בעבודת אנשי המקצוע והן ביכולות רשות המיסים בתחומי הגבייה, ניתוח המידע והאכיפה.