מנגנון הרסני ומיסוי כפול: כך הפך הבנזין בישראל לכמעט היקר ביותר בעולם | שלמה מעוז

60 אחוזי המס המושתים על כל ליטר בנזין הם צינור ישיר בין הארנק שלכם לקופת המדינה. ישראל היא החמישית בעולם במחיר ליטר בנזין (לפני הפחתת המיסוי של סמוטריץ'), והגיע הזמן לאפשר לציבור לנשום

שלמה מעוז צילום: ללא
עקבו אחרינו
תחנת דלק
תחנת דלק | צילום: יוסי אלוני פלאש 90
3
גלריה

ההכנסות ממיסוי דלק בחצי הראשון של השנה עמדו על 12.6 מיליארד שקל, קצב שנתי של קרוב ל-30 מיליארד שקל, כאשר המע"מ (18%) כבר כלול בכך. כלומר, ההכנסות ממיסוי הדלק הן נדבך חשוב בכלל הכנסות המדינה ממיסים, שהיו בחצי הראשון של השנה 297 מיליארד שקל. תחזית הכנסות המדינה ממיסים, שעודכנה בתחילת יוני השנה, צופה לאוצר הכנסות של 567.4 מיליארד שקל מכלל המיסים השנה.

בפועל, הכנסות המדינה ממיסים עולות בקצב מהיר מהמצופה מדי חודש בחודשו בגלל התייעלות מערכת גביית המיסים, המקשה על העלמות מס, ובעיקר פרויקט "חשבונית ישראל" שעליו כבר כתבנו כאן בעבר, וכן המשך הדיגיטציה והקישור של רשתות מחשוב - ועתה גם הבינה המלאכותית, המאפשרת קשירת עסקים לעסקים אחרים, לבנקים ולמוסדות, וכן לגופים ציבוריים, במערכת מסועפת המקשה יותר ויותר על העלמות מיסים (למעט המגזרים החרדי והערבי, כמובן).

גביית כלל המיסים בחודש יוני הייתה גבוהה בשיעור של 16% מקו המגמה ארוך הטווח. הכנסות המדינה ממיסים ממשיכות להפתיע גם בחודש יולי, שבו נגבו מיסים בהיקף של 55 מיליארד שקל. בשבעת החודשים הראשונים של השנה נגבו 362.1 מיליארד שקל מיסים, עלייה של 11.8% (!) לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הוצאות הממשלה עלו ב-3.5% בלבד בשבעת החודשים הראשונים של השנה בשל צמצום פעולות המלחמה. לכן, כתוצאה מכך נמצא הגירעון התקציבי ממש מתחת ליעד הגירעון השנתי של הממשלה, העומד על 4.9%, ולפי שעה ב-12 החודשים שעד יולי הגירעון התקציבי ביחס לתוצר הוא רק 3.3%.

תור לתחנת דלק בחצי האי קרים
תור לתחנת דלק בחצי האי קרים | צילום: REUTERS/Stringer/File Photo

מדינות אלה, כמו פולין ופינלנד, אינן מכבידות ידן על מחיר הבנזין בצורה עוד יותר קשה, מפני שאינן רוצות להכביד על הפעילות המשקית השוטפת שלהן. מס מוגזם, כפי שישראל מטילה כבר שנים על הבנזין והסולר, משמעותו פגיעה בצמיחה, מה עוד שגביית כלל המיסים נבנית יפה והיטב כפי שצוין לעיל.

בשנת 2025 הארנונה עלתה בשיעור מטורף של 5.29%, בשנת 2026 בעוד 1.626%, ובשנה הבאה, בינואר 2027, היא צפויה לעלות בשיעור של עוד 3.05%. טירוף מערכות. כך גם בנושא מחירי הדלקים: המדינה הטילה בלו על מחיר הבנזין, ובנוסף מוטל מע"מ על כל מרכיבי עלות הבנזין, כולל הבלו. כפל מיסים - מע"מ שהוא מס על בלו שהוא מס. מיסוי על מיסוי, כפי שהיה נהוג בתקופת מפא"י.

ולא זו בלבד: משרד האוצר, שברצונו להימנע מהפסד הערך הריאלי של המיסים הכפולים, מעדכן את המס על הבנזין באמצעות הבלו בהצמדה למדד המחירים לצרכן מדי פעם בפעם. כך שמה שתורם לעלייה בשיעור האינפלציה הן העלאות המיסים על הבנזין והסולר, מה שמביא לעלייה בשיעור הבלו, שמביא לאינפלציה, שמביא לעלייה בשיעור הבלו. מעגל קסמים שהיה אחד מבסיסי ההיפר-אינפלציה בשנות ה-70 וה-80 של המאה הקודמת.

בעדכון האחרון של מחיר הבנזין הוסיף האוצר עוד 5-4 אגורות למחיר, בטענת עדכון אינפלציוני של הבלו. האוצר גילה חריצות בעדכון האוטומטי של הארנונה והבלו, אבל "שכח" כי בגלל מצוקת השעה מאז תחילת 2025 אין יותר עדכון מדרגות מס הכנסה, נקודות זיכוי ושאר הטבות מיסוי בתחום השכר והגמל. הטייס האוטומטי של האוצר עובד בכיוון אחד בלבד.

3. מנגד, יש גם יתרון במערכת גביית המיסים על הדלקים (עד גבול מסוים, לא כמו ההגזמה של העלאת הבלו האוטומטית). ישנן שתי קבוצות שממש מקפידות על הימנעות מתשלומי מיסים: החרדים והערבים. הדרך היחידה לגבות מהם מיסים היא ביציאה מכפריהם או מעיירותיהם בתוך ישראל. בניגוד למסחר הער, הנסתר מעיני שלטונות המס בתוך בתי התושבים בערי החרדים, בחדרי מדרגות, בסמטאות או בבתי מגורים, הרי שלחרדים אין אפשרות לזקק נפט, ולכן הנסיעות שלהם מחייבות מעבר בתחנת הדלק. לעתים מדובר במפגש העיקרי של אוכלוסייה זו עם שלטונות המס.

תחנת דלק
תחנת דלק | צילום: קובי גדעון, לע''מ

דבר דומה קורה אצל הכפריים והשכונתיים בקרב חלק מהערבים, שאף הם אינם מתלהבים לשלם מיסים. כאמור, ההשקה בין מערכת המס למעלימי מיסים אלה היא דרך תחנות הדלק, שם לצד מילוי הבנזין או הסולר ניצב צינור ישיר המעביר מיסים מהארנק לקופת המדינה. סיבה זו אינה צריכה להביא להגזמה בשיעור המס על הדלקים. אפשר לעבור לממוצע מדינות האיחוד האירופי (7.43 שקלים לליטר) ואף מעט יותר, אבל למה להגזים?

העלאת מחיר הבנזין לרמות כה גבוהות פוגעת בעיקר בתושבי הספר והפריפריה, שאת שמם הממשלות נושאות לשווא, בעיקר בתקופת בחירות. חלק מהישראלים אזרו אומץ ולאחר הטבח בעוטף עזה, או עוטף ישראל, דווקא עברו להתיישב באופקים ובשאר יישובי הנגב מתוך שליחות ואמונה במדינת ישראל, אך העלאת מחיר הבנזין בצורה מוגזמת תפגע בהם קשות. כך גם באלה שהעזו לשוב לגור בצפון על גבול לבנון.

גם מעוטי היכולת ייפגעו. הרכב משמש לא רק למשפחה, אלא ככלי עבודה של משקי הבית שאין להם רכב צמוד ממקום העבודה. הכל עניין של פרופורציה בסופו של דבר. העלאת מחיר הבנזין אמורה לעודד שימוש בתחבורה ציבורית, אך הקישורים בין קו למשנהו קשים. מיסים כבדים יותר יפחיתו את זיהום האוויר, אך בפועל, באין חלופות, גם במחיר הבנזין האלה הפקקים הם כמעט מסביב לשעון, והישראלים ישלמו יותר עם פקקים נתונים, אפילו בכבשי האגרה.

תגיות:
בנזין
/
מחיר הדלק
/
מיסים
/
בצלאל סמוטריץ'
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף